אלתרמן רחל ודרורי מיכה

תובנות בעיקבות סקר עמדות והשוואה בין לאומית- מהדורה שנייה

מבין כל מדינות ה-OECD, ישראל היא יוצאת דופן. הרוב המוחלט של הקרקע החקלאית והיישובים החקלאיים-שיתופיים ממוקמים על מקרקעי הלאום .ההחלטות הממלכתיות בדבר הזכויות במקרקעין בקיבוצים ובמושבים משתנות לבקרים, בדרך כלל במגמה של החלשת סל הזכויות או מיסחורן הכפוי. זאת, בכיוון הפוך לתהליך החל על מקרקעי ישראל העירוניים, שעברו תהליך של “הפרטה זוחלת”. התוצאה היא אי ודאות המזיקה לאופיים העתידי של המושבים והקיבוצים ולקרקע החקלאית עצמה. המדיניות הקרקעית והתיכנון במושבים מעודדים הפיכת הנחלות לאחוזות יוקרה. בקיבוצים המתחדשים, המדיניות שכופה המדינה לגבי שיוך ותמחור של יחידות הדיור גורמת בעקיפין לג’נטריפיקציה ופירבור וגם לפגיעה ביסודות השיתופיות כ”חברה רצונית” בעלת רגולציה עצמית. במצב הלימבו הקנייני הנוכחי נוצרת מדיניות כאוטית ותזזיתית, המגבירה את העוינות כלפי המגזר הכפרי וכלפי הערכים והתרומות שאותן הוא מייצג.

בנוסף לסקירה עיונית ומישפטית של התהוות הסדרי המקרקעין במיגזר ההתישבותי, דוח זה כולל מחקר ראשון מסוגו המשווה את סל הזכויות של חקלאים בישראל עם מקביליהם בארצות אירופה נבחרות.  מבט זה מאיר את אי הצדק ההשוואתי שלא זכה לדיון עד כה. במיסגרת המחקר, ערכנו גם סקר עמדות ראשון אי-פעם, שהופץ בין כל הקיבוצים והמושבים. הסקר שואל על דיעותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים עצמם בדבר העתיד הרצוי של זכויותיהם במקרקעין ובדיור. המימצאים מראים דיעות שונות, בחלקן מפתיעות. הם מאפשרים הצצה לעתיד תוך התחשבות בדיעותיהם של חברות ו חברי ההתישבות השיתופית.  זהו המיעוט הכפרי המנפיק עבור כל תושבי ישראל – העירוניים – תועלות ציבוריות כה רבות. המחקר משרטט קווים למדיניות כוללת, יציבה ועקבית, המאפשרת בחירה בין רמות הפרטה שונות, לפי סוגים שונים של תחזיות עתידיות ליישוב ולפי רצון חברותיו וחבריו.

לדו”ח המלא>>

ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים שיעצימו מאוד בעשורים הקרובים. רק בהיבט של כמויות הפיתוח, יוכפלו ויותר שטחי הבנייה והיקפי התשתית שיבנו מסביבנו. כל מה שפרוס לעינינו היום איננו אלא מחצית ממה שנפגוש כאן בתוך שניים או שלושה עשורים (מזור, תכנית אב לישראל 2020).

כל מה שנבנה בישראל במהלך מאה שנה ויותר (ובמאה השנים האחרונות נבנה כאן המון) יוכפל ברבע מהזמן. מדובר בקצב ממוצע של פי ארבעה מזה שהיה כאן בעבר. גם הבנייה והתשתיות הקיימות מתבלות ומחייבות חידוש או החלפה מואצים. אבל, אין מדובר רק במהפכה כמותית ובקצב מואץ של בניה ופיתוח, מדובר באתגרי ענק של שינויים גאופוליטיים, אזוריים וגלובליים, פערים כלכליים ופיצול חברתי, ריבוי תרבויות, וגם- איומים סביבתיים, שינויי אקלים ועוד. מדובר ביחסים חדשים בין מרכז לפריפריה, בין עולמי למקומי, בין פרטי לציבורי, בין עירוני לכפרי, בין רוב למיעוט ובין שלטון לאזרחיו. כל אלה הם עניינים שבאיכות.

זוהי בדיוק האיכות המאוימת כשמדובר בקצבים גבוהים ובהיקפים עצומים של בניה ופיתוח כאמור. המבחן האמיתי של ישראל בשלושת העשורים הקרובים וכבר עתה הוא, על כן, מבחן האיכות.

במצב זה, ראיה אסטרטגית ארוכת טווח, פיתוח כלים חדשניים להתמודדות עם אתגרי המחר ועשייה אחראית ונגזרת כבר עתה, הם הכרח.
‘ישראל 100 ‘ הינו מהלך משותף לאקדמיה ולגופים המקצועיים העוסקים בתכנון ובנייה במטרה לקדם חשיבה וכלי תכנון עתידיים.

בשנת העבודה הראשונה של הפרויקט פותחה מתודולוגית התכנון ואנו נמצאים בשנה השנייה של הפרויקט בה מפותחים כלי התכנון. על פי מתודולוגית הפרויקט בשנה השלישית יופעלו כלי התכנון בכדי לייצר את תכנית ‘ישראל 100’.
לאור הכמויות הכמעט אסטרונומיות של בנייה ופיתוח הצפויים בעשורים הקרובים ובגלל האיום האינהרנטי של קצבי הפיתוח הגבוהים על איכותו של המרחב במובנו הרחב ביותר, קיים צורך למהלך תכנוני כולל וארוך טווח. צורך זה בולט עוד יותר כיוון שמאז שנות התשעים של המאה הקודמת (תמ״א 31 , ישראל 2020 ותמ״א 35), לא נעשה מהלך תכנוני אסטרטגי כולל המכין את ישראל למהפכה הכמותית ולאתגרי האיכות העצומים.
המהלכים המרחביים מקודמים בשנים האחרונות, במידה רבה, מתוך תחושת משבר, במפוזר ובפיצול וללא ראייה אסטרטגית רחבה.

בחודשים האחרונים מקיימים מינהל התכנון, המועצה הלאומית לכלכלה, בשיתוף גורמי ממשלה נוספים, מהלך אסטרטגי המבקש להתמודד לאורך זמן עם צורכי הדיור מתוך כוונה להרחיבו למרכיבים נוספים.
הצוות המשלב של ‘ישראל 100 ‘ מציע לקיים שיח פתוח עם התהליכים המתנהלים עתה, ללמוד מהם, להזין אותם בנושאים בהם קיימים פערי ידע ומחסור בכלי תכנון אפקטיביים, ולתרום ככל שיידרש.
בכל מקרה, רואה הצוות המשלב, לאור הקצבים הגבוהים והאתגרים הקשים, כאמור, חובה לקדם חשיבה מרחבית אסטרטגית שתבטיח לקדם ׳איכות חיים בת קיימא, לפרט ולחברה על גווניה וצרכיה השונים׳ כאחת ההגדרות המתבקשות של איכות וכמטרת על אסטרטגית.

לקריאה והורדה של הדו”ח המלא>>

 2018

בשנים האחרונות גדל בשיעור משמעותי קצב בניית מגדלי מגורים במטרה לענות על הביקוש לפתרונות דיור. מי אחראי לתחזוקת בניינים אלה? מה יקרה להם בעוד מספר שנים? הצעות ורעיונות להתמודדות עם האתגרים שעל הפרק בפרסום חדש של ד”ר ניר מועלם מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

בעקבות הכוונה להאיץ את הבניה למגורים, בין היתר באמצעות שחרור חסמים שונים במערכת התכנון והבניה, צפוי קצב בניית מבני המגורים לגדול עד מאוד. תרחישי העתיד במדינת ישראל צופים כי עקב גידול האוכלוסין תידרשנה בניית עשרות אלפי יחידות דיור כל שנה (ומעל 60,000 יחידות על פי תחזית גידול אוכלוסייה גבוהה). מרבית מיחידות דיור אלה תיבנינה במבנים משותפים, חלקם מבנים גבוהים. מצב זה מחייב חשיבה מחודשת אשר שמה את האדם במרכז, על אחת כמה במצבי התחדשות עירונית בהם צפויה אוכלוסייה ותיקה להתמודד עם עלויות אחזקה גבוהות יותר.

צורות המגורים הללו, המשותפות, הגבוהות, מחייבות אימוצה של ראייה אסטרטגית ארוכת טווח לגבי האחזקה של המבנים הללו והשפעתם על העיר. מבני המגורים הנבנים כיום, אמנם לא נולדו לנצח, אך הם צפויים לנכוח במרחב הבנוי במאה הקרובה. טיפול באופן תחזוקתם, מראש ובדיעבד הוא צו השעה, שכן פינויים העתידי, במסגרת מיזמי “התחדשות עירונית”- ובשל התדרדרותם הפיזית- עשוי להיות מטלה קשה.

מכאן חשוב להעלות על סדר היום את נושא האחזקה, ללמוד אותו, ולחפש מנגנונים יצירתיים לעידודו. ספר זה נועד להוות צעד אחד בכיוון זה בהציעו מצע לדיון עתידי, כלים וכיווני חשיבה ברי יישום.

לרכישת הספר:

משרדי המרכז לחקר העיר והאזור (בניין סגו, קומה 4, קרית הטכניון)

זמין להורדה ללא עלות בקישור הבא >>

לפרטים: 04-8294019

המרחביה מעמידה לרשותכם ממשק חדש לתיוג, חיפוש, צפיה ואחזור נתוני ממ”ג עבור הסטודנטים וחברי הסגל.

במהלך שנת 2017 הוקמה מערכת GIS המאפשרת לקבל שכבות ממ”ג לשימוש בקורסים ומחקרים.

בשבועות האחרונים נטענו שכבות מידע רבות הכוללות מידע מרחבי ברמה הארצית (כבישים, מבנים ועוד…), כן תכניות מתאר ארציות, מידע פוטוגאומטרי מפורט של מספר ערים וכן מידע סטטיסטי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בעזרת ממשק פשוט ניתן להגדיר אזור מבוקש ולצפות בכול שכבות המידע הקיימות במערכת עבור אזור זה. המשתמש מסמן את השכבות הרצויות, ממלא טופס התחייבות ופרטים אישיים ומקבל את השכבות במייל חוזר.

אנו ממשיכים לעבוד ולהעשיר את מאגר המידע בנתונים נוספים ונשמח לקבל משוב על פעולת המערכת ועל בקשות או חוסרים במידע.

לשאלות וסיוע ניתן לפנות לד”ר עידן פורת במייל: idanpo@technion.ac.il

לממשק SPaDeWeb >>

הסבר שימוש בממשק >>

 קישור לדף המרחביה והגשת בקשות לנתונים >>