המחקר במעבדה בוחן כיצד פעילות אנושית משפיעה על הסביבה הטבעית, אך גם מהם היתרונות הכלכליים והאחרים בשמירה על הטבע. זאת, במטרה לנסות ולהציע פתרונות לתכנון וניהול בר-קיימא של סביבות מופרות (שטחים חקלאיים, ערים) וטבעיות (שמורות טבע) לרווחתם המשותפת של האדם והטבע. גישת המחקר היא גישה סוציו-אקולוגית המציעה פתרונות עיצוב, פעילויות ניהול ופעילויות סיוע להשגת איזון בין שימור המגוון הביולוגי, לפיתוח הכלכלי ולרווחה החברתית. אנו מתמקדים במערכות אקולוגיות הנשלטות על ידי בני אדם, בעיקר עירוניות וחקלאיות. המחקר במעבדה הוא אינטרדיסציפלינרי מטבעו ומשתרע על תחומי אקולוגיה עירונית, פסיכולוגיה, שימור, אגרו-אקולוגיה, תכנון, וביולוגיה. אנו עובדים על נושאים טהורים ויישומיים, בעיקר בקני מידה מקומיים, עם דגש חזק על עבודה אמפירית ועבודת שדה תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
תוך התייחסות אל בני האדם כאל חלק בלתי נפרד מהמערכות אקולוגיות, אנו מחפשים אחר זיהוי פתרונות מבוססי טבע המשלבים את התשובות לשאלות המפתח הבאות:
- מהם התהליכים ומהן ההשלכות של פעולות האדם על המגוון הביולוגי ועל שירותי המערכת האקולוגית?
- מה ניתן לעשות כדי להקל על ההשפעות המזיקות של הפעילות האנושית על הסביבה הטבעית?
- איך שימור הטבע יכול לסייע לבעלי העניין השונים?
מהמחקרים הנערכים בימים אלו במעבדה:
- יצירת חוויות משמעותיות של הטבע ומניעת הכחדת החוויה.
- זיהוי מרכיבי הטבע בנוף העירוני וזיהוי המינון הנדרש של רכיבים אלה, הדרושים להשגת רווחה לבני האדם, כהכוונה לתכנון ערים בנות קיימא.
- הרחבת אזורים מוגנים: תכנון וניהול שטחים חקלאיים כמסדרונות אקולוגיים ואופטימיזציה של השימוש בהם לטובת חיות הבר.
- מציאת האיזון בין פעילויות בילוי בטבע לבין השפעותיהם האקולוגיות: תכנון אתרי קמפינג בנגב כמקרה מבחן.
- הבדלים בממשקים חקלאיים – עבודה בממשק של מדיניות מדעית לניהול פלישות ביולוגיות וקידום מדיניות חקלאית ידידותית לסביבה, יעילה וחסכונית.