בחזית הידע: על תכנון ערים, חברה והקשר ביניהם

"בחזית הידע - על תכנון ערים, חברה והקשר ביניהם"

סדרת הרצאות המאירות זוויות שונות על העיר, ניהולה והשינויים לנוכח אתגרי הזמן
בכל מפגש ישתתפו חוקרים, פעילים, ראשי ועובדי רשויות

מידע נוסף על ההרצאה הקרובה בהמשך

אנרגיה מתחדשת מקורקעת

 

השבוע יצא לאור ספרם החדש של פרופ' רחל אלתרמן וד"ר נעמה טשנר

'אנרגיה מתחדשת מקורקעת - החסמים של רגולוציה קרקעית ותיכנונית בישראל במבט השוואתי'.

מדברי המחברות:

אפילו הקורונה לא הצליחה לחבל במשאב הניפלא של אנרגית השמש בישראל.  אז מדוע ישראל עדיין רחוקה מהשגת יעד סביר של שיעור אנרגיה מתחדשת? הבעייה היא, שגם ב"אומת הסטרטאפ" טרם מצאו דרך למקם מיתקני אנרגיה בחלל.  יש צורך בקרקע או ביניינים, וכאן נכנסת רגולציה.  ספר קטן זה מציג מימצאים של מחקר השוואתי בין לאומי הבוחן את הסוגים והמידה של רגולציה קרקעית, סביבתית ותיכנונית בישראל מול שבע מדינות אירופיות.  המימצאים מראים, שבישראל קיימים "חסמים" ייחודיים, לא דווקא לחיוב, שבהם ממעטים לדון.

רחל אלתרמן ונעמה טשנר

 

 

חוזרת מן המתים?

ביולי 2020 הושק הספר 'חוזרת מן המתים? תמ"א 38 - לכידת ערך ותפיסות בעלי עניין: מחקר הערכה', הנכתב על ידי ד"ר ניר מועלם, ד"ר אייל סלינג'ר וד"ר דרה גולדברג

במחצית השניה של שנת 2019 גברו קולות הספקנים בדבר היכולת של תמ"א 38 לעמוד ביעדים שהוצבו לה. אי יכולתה להביא לחיזוק מפני רעידות אדמה בפריפריה, חוסר שביעות הרצון של ראשי הערים ונציגי השלטון המקומי, והחיכוך הבלתי פוסק בינם לבין הממשלה, בין דירים ויזמים, הוא שהוביל את קברניטי מינהל התכנון לקבור את תמ"א 38. יש הטוענים כי מדובר על קבורת חמור, שכן נכון לתחילת שנת 2020, אחראית התמ"א על גידול מואץ בהתחלות הבניה שמקורן התחדשות עירונית.

נוכח כל זאת, עולות שאלות לא פשוטות בדבר מידת הצלחתה או כשלונה של התכנית. עוד בטרם גוויעתה וקבורתה, התחלנו לפני כשלוש שנים במחקר הערכה על התכנית. תמ"א 38 שאושרה בגרסתה הראשונה בשנת 2005, 'תופסת את ערך הקרקע' בפני להגן על האזרחים מפני רעידות אדמה.  ערך זכויות הבניה הנוספות מאפשר לספק 'מוצר ציבורי' חשוב- הגנה מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית. הערך המתווסף לקרקע "נקצר" (או נתפס) על ידי היזם, בעלי הדירות ורשויות ציבוריות. האחרונות, "תופסות את ערך הקרקע" תוך המרתו לטובין ציבוריים בדמות חידוש המבנה וחיזוקו. הדו"ח שלפניכם הוא תקציר מחקר שנערך על ידי מכון לינקולן בארה"ב. במסגרת זו בחנו את האופן וההיקף בו ניתן "לתפוס" את ערך הקרקע באמצעות תמ"א 38. במסגרת המחקר נאספו נתונים ממגוון מקורות מגופים ציבוריים ופרטיים, נערך סקר שאלונים לבעלי דירות, יזמים ונציגי הרשויות הציבוריות. באמצעות סקר עמדות וניתוח כלכלי בחנו את מידת ההצלחה של התכנית, יתרונותיה ואתגריה. כמו כן ביקשנו לכמת בכסף כמה ערך ייצרה התכנית בישראל, ומי היא קבוצת העניין שהרוויחה בצורה משמעותית מיישום המדיניות.

המעבדה למדיניות התכנון הוקמה על מנת לסייע לרשויות מקומיות, רשויות תכנון, משרדי ממשלה, ומקבלי החלטות ביצירת ידע וגיוסו כדי לפתור בעיות בתחום המרחב, לסייע בגיבוש מדיניות או בעידכונה. המעבדה עוסקת במגוון תחומים ובהם חקיקת תכנון ובניה, שלטון מקומי, מיסוי מוניציפלי, מדיניות דיור, ניהול התכנון והבניה, מקרקעין ועוד.

 

הזכויות במקרקעין ובדיור בקיבוצים ובמושבים

אלתרמן רחל ודרורי מיכה

תובנות בעיקבות סקר עמדות והשוואה בין לאומית- מהדורה שנייה

מבין כל מדינות ה-OECD, ישראל היא יוצאת דופן. הרוב המוחלט של הקרקע החקלאית והיישובים החקלאיים-שיתופיים ממוקמים על מקרקעי הלאום .ההחלטות הממלכתיות בדבר הזכויות במקרקעין בקיבוצים ובמושבים משתנות לבקרים, בדרך כלל במגמה של החלשת סל הזכויות או מיסחורן הכפוי. זאת, בכיוון הפוך לתהליך החל על מקרקעי ישראל העירוניים, שעברו תהליך של “הפרטה זוחלת”. התוצאה היא אי ודאות המזיקה לאופיים העתידי של המושבים והקיבוצים ולקרקע החקלאית עצמה. המדיניות הקרקעית והתיכנון במושבים מעודדים הפיכת הנחלות לאחוזות יוקרה. בקיבוצים המתחדשים, המדיניות שכופה המדינה לגבי שיוך ותמחור של יחידות הדיור גורמת בעקיפין לג’נטריפיקציה ופירבור וגם לפגיעה ביסודות השיתופיות כ”חברה רצונית” בעלת רגולציה עצמית. במצב הלימבו הקנייני הנוכחי נוצרת מדיניות כאוטית ותזזיתית, המגבירה את העוינות כלפי המגזר הכפרי וכלפי הערכים והתרומות שאותן הוא מייצג.

בנוסף לסקירה עיונית ומישפטית של התהוות הסדרי המקרקעין במיגזר ההתישבותי, דוח זה כולל מחקר ראשון מסוגו המשווה את סל הזכויות של חקלאים בישראל עם מקביליהם בארצות אירופה נבחרות.  מבט זה מאיר את אי הצדק ההשוואתי שלא זכה לדיון עד כה. במיסגרת המחקר, ערכנו גם סקר עמדות ראשון אי-פעם, שהופץ בין כל הקיבוצים והמושבים. הסקר שואל על דיעותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים עצמם בדבר העתיד הרצוי של זכויותיהם במקרקעין ובדיור. המימצאים מראים דיעות שונות, בחלקן מפתיעות. הם מאפשרים הצצה לעתיד תוך התחשבות בדיעותיהם של חברות ו חברי ההתישבות השיתופית.  זהו המיעוט הכפרי המנפיק עבור כל תושבי ישראל – העירוניים – תועלות ציבוריות כה רבות. המחקר משרטט קווים למדיניות כוללת, יציבה ועקבית, המאפשרת בחירה בין רמות הפרטה שונות, לפי סוגים שונים של תחזיות עתידיות ליישוב ולפי רצון חברותיו וחבריו.

לדו”ח המלא>>

לגיטימציה של הסכמים בין רשויות התכנון ליזמים

החודש (מאי 2020) הושק הספר 'לגיטימציה של הסכמים בין רשויות התכנון ליזמים. החוק והפרקטיקה בישראל במבט בין לאומי השוואתי' מאת חוה ארליך ורחל אלתרמן.
הספר הינו מחקר בהוצאת המרכז לחקר העיר והאיזור והוא נערך בתקווה לשנות את גישת המדינה והפסיקה כלפי הסכמים בין רשויות התכנון ליזמים.

תקציר:

לאור הצורך ההולך וגובר בישראל בתכנון של יחידות מגורים והלחצים הגוברים להתחדשות עירונית בהיקפים גדולים, רוב הרשויות המקומיות נזקקות לכלים תכנוניים ומשפטיים גמישים ויעילים יותר מהמצויים בידן כיום. ללא אמצעים נוספים, ספק אם יוכלו הרשויות המקומיות לספק את השירותים החיוניים של אוכלוסיית ישראל, הגדלה בשיעור הגבוה בעולם המפותח.

עד לפני שנים ספורות, יכלו הרשויות המקומיות לחפש דרכים משלימות כדי לספק שירותי ציבור לתושביהן. הרי לעיתים תכופות, אין התאמה בין הסד הקשיח של תקבולי ההיטלים השונים - או התנאים להשגת קרקע לצורכי ציבור – לבין הצרכים השונים ממקום למקום. כמו רשויות מקוממיות רבות במדינות אחרות, ידעו ערים בישראל לפתח כלים מבוססי משא ומתן כדי לשתף לחלוק את הנטל של אספקת השירותים עם היזמים המעוניינים בזכויות בנייה נוספות.  בהיעדר חקיקה ישירה לנושא, יוזמות מעין פעלו, בחסות הפסיקה, בדרך כלל מבלי להגיע למצב של אי-חוקיות.  בכירי מישרד המישפטים ראו שחור היכן שהדין היה אפור בפסק דין דירות יוקרה משנת 2011 נחסמו השבילים, מבלי שמישרדי הממשלה יזמו שינויי חקיקה שיגדילו מאוד את תקבולי ההיטלים והמיסוי, ומבלי שניסו ליזום חקיקה שתסדיר את ה האפשרות לעריכת הסכמים עם יזמים באופן רחב.

ספר זה בוחן את החקיקה והפרקטיקה של הסכמים עם יזמים בארצות נבחרות, בהשוואה לישראל.  מסקנות המחקר מציגות  אמות מידה שיוכלו להנחות חקיקה מתאימה. מחקר זה נערך בתקווה לשנות את גישת המדינה והפסיקה לטובת הרחבת ארגז הכלים לפיתוח שיאפשר תועלות ציבוריות, התחדשות עירונית ופיתוח בצורה חוקית, הוגנת, שקופה, יעילה ומועילה.

דו”ח שלב ב’ של יוזמת ישראל 100

בימים אלה סוכם דו״ח שלב ב׳ של יוזמת ישראל 100.
הדו״ח הוכן על ידי מומחים משבעה מוסדות אקדמיים מובילים בישראל, בהיגוי משותף עם חמישה איגודים
מקצועיים וגורמי השלטון המקומי ובתהליך שיתוף רחב עם גורמי ממשלה, גורמי החברה האזרחית ונציגי הסקטור הפרטי.
הדו״ח מציג תשעה ארגזי כלים לתכנון אסטרטגי לישראל לקראת שנת 2048.
ארגזי כלים אלה ישמשו בשלב ג׳ להכנת תכניות פעולה אופרטיביות ולצעדי שיתוף והטמעה מגוונים.

RE-THEORIZING HOUSING AS ARCHITECTURE

 

הנכם מוזמנים לקחת חלק בכנס בינלאומי בנושא ‘Re-Theorizing Housing as Architecture

של קבוצת המחקר של ד”ר יעל אלואיל – HousingLab: History and Future of Housing

הכנס יתקיים בין התאריכים 27-30/11 בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובהדריון (מדעטק)

 

לצפייה בהזמנה לכנס>>

ללוז הכנס>>

מילות סיכום מהכנס ותמונות :

Humanity is facing an ongoing, global housing crisis with major consequences for social stability in cities and nations, and by implication for the lives and health of millions. Theorization of the crisis in housing studies points to neo-liberalisation processes which have since the 1980s transferred responsibility for housing provision from the state to global markets, corporate monopolies, and the dwellers themselves, assigning architects little agency to develop new methodologies for housing as a cultural product. ‘Architecture’ as a cultural product is thus often seen as distinct from ‘housing’ as a socio-economic need.

The vision of this Research Group is therefore a new outlook on the development of the housing crisis and on architecture’s role in addressing it, by rethinking the terminology used to discuss housing, and by developing a new vocabulary for researching and designing housing for the general public.

The workshop Words of Housing: Terms for an Architectural Manifesto was held last Wednesday (27.11.19) at the Technion, Haifa as a part of the Re-theorizing the Architecture of Housing as Grounds for Research and Practice Research Group in the Israel Institute for Advanced Studies, The Hebrew University of Jerusalem. The workshop was attended by scholars involved in the MCMH COST group, graduate students and postdoctoral students from the Technion, the University of Lisbon and the Politecnico di Milano.

 

כנס “ישן מפני חדש תוציאו”

הנכם מוזמנים להשתתף בכנס בנושא “ישן מפני חדש תוציאו” שיתקיים ביום רביעי, ה- 6/11/2019.

בחודש יוני נסענו 13 בוגרי תכניות הצוערים שעוסקים בתכנון אורבני ברשויות בפריפריה למשלחת לניו יורק, כדי ללמוד על התחדשות עירונית ודיור בר השגה. היה מעניין וחזרנו עם כמה תובנות לגבי מערכת התכנון הישראלית. ביום רביעי נשתף אותן עם בכירי מערכת התכנון בישראל בכנס ברמת אביב.

 

הכנס יתקיים בקמילו- ג’ורג’ וייז 24, תל אביב.

נשמח לראותכם ולשמוע גם מכם. מוזמנים/ות!

לרישום לכנס>>

הנכם מוזמנים לעיין בהזמנה>>