המרכז לחקר העיר והאזור

פרסומים אחרונים:

מאי 23′ מאי 22′ אפריל 22′ מרץ 22′ מרץ 22′ פברואר 22′ ינואר 22′ נובמבר 21′ אוקטובר 21′ ספטמבר 21′ אוגוסט 21′ יולי 21′ מאי 23′

מחקרו של פרופ”ח דני ברויטמן

אזורים עירוניים מהווים מגרש משחקים בו הרבה שחקנים (משקי בית, רשויות, יזמים, עסקים וכו’) פעילים. חלק גדול מהספרות על ההתפתחות העירונית מוקדשת לשינויים שחלים במגרש משחקים זה כתוצאה מהדינמיקה בין השחקנים. אולם, לפעמים, מה שמשתנה הוא לא מגרש המשחקים עצמו, אלא הדרך שבה השחקנים תופסים את איכויות המרחב בו הם גרים.

מקרה כזה קרה במהלך מגפת הקורונה העולמית: כתוצאה מיישום סגרים תכופים ומדיניות של מרחק חברתי, הערך של תשתיות ירוקות  קרא עוד… מאי 22′

מחקרה של פרופ”ח נורית ליסובסקי המחקר מתמקד בעיצוב הנוף בגנים הלאומיים בישראל, ובוחן את המאפיינים, הפרשנויות, הייצוגים והתפקידים שמילאו הגנים הלאומיים, מהקמת המדינה ועד היום. ברקע המחקר עומדות שאלות בנושאים שונים – אידיאולוגיה ופוליטיקה, הבניית זהות,
פרשנות ועיצוב, מיפוי, תכנון וניהול, תמורות בזמן, ועוד.

במסגרת המחקר נעשה סקר ספרות מקיף על תפיסות תכנוניות ועיצוב נוף בפארקים לאומיים בארצות הברית ובאירופה, במטרה ליצור תשתית תיאורטית ומערכת מושגית הקושרת נוף, עיצוב נוף וזהות לאומית קרא עוד… אפריל 22′

מחקרם של פרופ’ קרל מרטנס, דר’ מתן סינגר, ודר’ אביב כהן-זדה

מחקרים רבים בחנו פערים בתחבורה ובנגישות ליעדים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. במחקר הנוכחי אנו מאתגרים את הגישה הרווחת,המתמקדת בפערים, ומציעים במקומה גישה חלופית המבוססת על השאלה האם כל האוכלוסייה מקבלת רמה מספקת של נגישות תחבורתית ליעדים – ואם לא, אילו קבוצות אוכלוסייה סובלות מחוסר בנגישות.

לצורך כך פיתחנו מדד “Accessibility Sufficiency Index” אשר משקלל את ההפרש שבין רמת הנגישות שאנשים חווים לבין רף הנגישות המספקת, בצירוף למספר האנשים החווים נגישות בלתי מספקת. חלק קריטי במדד הוא הגדרת הרף שמתחתיו נגישות נחשבת לבלתי מספקת. מתוך הבנה שהרכב הפרטי לרוב מספק רמה טובה של נגישות, הגדרנו רמה מספקת של נגישות כאחוז (לרוב 10%) מהנגישות הממוצעת ברכב פרטי בכל מטרופולין. קרא עוד… מרץ 22′

מחקרן של פרופ”ח מישל פורטמן ואולגה ודוב  חקר השקפות על שימוש חוזר במקורות מים אלטרנטיביים עירוניים מלמד על התנאים הנדרשים למעבר מוצלח ונרחב לאספקה ושימוש מבוזר של מים מושבים ברמה הביתית במרחב העירוני.
במהלך המחקר בוצע סקר לציבור הרחב על מנת להבין את רמת המוכנות של תושבים להשתמש במים מושבים שמקורם ביחידת הדיור הפרטית.  הסקר שהוגש לציבור הרחב נבנה על בסיס ראיונות עומק פתוחים שבוצעו עם מספר מומחים בתחום ניהול משק המים בישראל, וביחוד משק המים לשימוש ביתי. מומחים אלה הצביעו במהלך הראיונות על חסמים שבעיניהם הינם החשובים ביותר לשימוש ביתי של מים מושבים שמקורם ביחידות דיור פרטיות. מאיתור החסמים העיקריים לקידום הנושא במהלך ראיונות העומק, הוכן שאלון להגשה לציבור הרחב. השאלון שאף לחקור את השקפות הציבור הרחב לגבי: א) מידת המוכנות לאמץ פרקטיקות להשבת מים משלושה סוגים:  מים אפורים, מי מזגנים (קונדנסט) ומי גשמים), וב) העדפות לייעודי שימושים  של המים המושבים. קרא עוד… מרץ 22′

מחקרן של פרופ”ח מישל פורטמן ואולגה ודוב  חקר השקפות על שימוש חוזר במקורות מים אלטרנטיביים עירוניים מלמד על התנאים הנדרשים למעבר מוצלח ונרחב לאספקה ושימוש מבוזר של מים מושבים ברמה הביתית במרחב העירוני.
במהלך המחקר בוצע סקר לציבור הרחב על מנת להבין את רמת המוכנות של תושבים להשתמש במים מושבים שמקורם ביחידת הדיור הפרטית.  הסקר שהוגש לציבור הרחב נבנה על בסיס ראיונות עומק פתוחים שבוצעו עם מספר מומחים בתחום ניהול משק המים בישראל, וביחוד משק המים לשימוש ביתי. מומחים אלה הצביעו במהלך הראיונות על חסמים שבעיניהם הינם החשובים ביותר לשימוש ביתי של מים מושבים שמקורם ביחידות דיור פרטיות. מאיתור החסמים העיקריים לקידום הנושא במהלך ראיונות העומק, הוכן שאלון להגשה לציבור הרחב. השאלון שאף לחקור את השקפות הציבור הרחב לגבי: א) מידת המוכנות לאמץ פרקטיקות להשבת מים משלושה סוגים:  מים אפורים, מי מזגנים (קונדנסט) ומי גשמים), וב) העדפות לייעודי שימושים  של המים המושבים. קרא עוד… פברואר 22′

מחקרם של פרופ”ח פנינה פלאוט ורועי צבן 

ההתפתחות המואצת של המרחב הדיגיטלי מובילה בשנים האחרונות למעבר של פעילויות מהמרחב הפיזי לעולם הדיגיטלי. כתוצאה מכך, מגבלות הקשורות בזמן ומרחב פוחתות, הפעילות האנושית מוגדרת מחדש, ומרחבי פעילות של פרטים בערים משתנים. הבית אינו משמש עוד למגורים בלבד אלא גם בסיס לעבודה ולקניות. מגיפת הקורונה האיצה מגמות אלו במיוחד בקרב הדורות הצעירים. הסגרים, יחד עם החשש מהידבקות במרחבים הציבוריים, אפשרו לאוכלוסיה בחלקים נרחבים בעולם לחוות את היתרונות והחסרונות של חיים מבוססי דיגיטל.

מחקר זה בוחן את ההשלכות של מגפת הקורונה על מרחבי הפעילות בערים ועל מגוון הפעילויות שמבוצעות במרחב הפיזי תוך דגש על ההשלכות ארוכות הטווח על המרחב הציבורי בערים בעידן הדיגיטלי. אנו בוחנים אילו פעילויות המבוצעות במרחב הפיזי באופן מסורתי הן בעלות סבירות גוברת לתחלופה בפעילות המבוצעת במרחב הדיגיטלי לטווח הארוך. קרא עוד… ינואר 22′

מחקרה של פרופ”ח אפרת איזנברג

בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה משמעותית של מתחמי מגורים בקנה מידה גדול (R-LUDs – residential large urban developments). במרבית המקרים מתחמים אלו מוסיפים לעיר מימד מרחבי חדש הבא לידי ביטוי בגובה (verticality) ונפח (volume) בקנה מידה גדול ובנויים ומנוהלים באמצעות טכנולוגיות חדישות. מתחמים אלו המשנים את קו האופק העירוני כמו גם את התצורה העירונית בשטח. הם מבוססים על תשתיות עירוניות מורכבות, ונתפסים על ידי הרבים כמדיניות עירונית חדשה המשנה ומעצבת מחדש לא רק את מבנה המגורים העירוני אלא גם את התחבורה, המסחר, התעסוקה, תיירות ופנאי העירוניים. זאת ועוד, מתחמים אלו מייצרים תרבות תכנונית חדשה, יחסים חדשים בין הפרטי לציבורי, שינויים דמוגרפיים ואף סוגיות סביבתיות חדשות.

קרא עוד…  נובמבר 21′

מחקרם של ד”ר אמיל ישראל וד”ר אייל סלינג’ר

גוף גדל של מחקרי חדשנות קושר את הופעתה בעיקר באזורי ליבה מטרופוליניים. במיוחד תהיה זו חדשנות טכנולוגית, הנובעת מהשקעות במחקר ופיתוח (מו”פ) ומהצגתם של מוצרים חדשים. חדשנות טכנולוגית נחקרה פחות באזורי שוליים פריפריאליים שחסרים סביבות תומכות חדשנות. כדי להתמודד עם כך, ננקטה לא פעם מדיניות אזורית שמדגישה טיפוסי חדשנות אחרים, כמו למשל חדשנות א-טכנולוגית שיכולה לכלול טיפוסי חדשנויות ארגוניות ושיווקיות.

קרא עוד… אוקטובר 21′

מחקרן של ד”ר מירב אהרון-גוטמן ואדר’ דפנה לוין

נהוג לחשוב שההשלכה החברתית המרכזית של ההתחדשות העירונית היא כניסה של אוכלוסיה חזקה (ג’נטריפיקציה) ודחיקה של אוכלוסיה חלשה מהשכונה. אולם, בישראל בה יש אחוז גבוה של בעלי דירות במתחמי ההתחדשות, מתרחשים תהליכים חברתיים אחרים שאינם מתאימים למונחים אלה. אמנם הספרות אינה טועה בטענתה כי השכבות החלשות ביותר ושוכרי הדירות נדחקים על ידי אוכלוסיה חזקה יותר, אלא שלצד זאת המחקר העכשווי בישראל מראה כיצד בעלי הדירות, גם אם הם בני המעמדות הנמוכים, עושים שימוש בהתחדשות העירונית כמכשיר לקידום רווחים מחידוש ועליית ערכי נכסיהם.

קרא עוד…  ספטמבר 21′

מחקרם של פרופ”ח דניאל אורנשטיין וגב’ מרב כהן אילו מאפיינים הכינו קהילות מסוימות למגפת Covid-19 בצורה טובה יותר מאחרות?
מחקר זה בוחן את החוסן, או את יכולתה של החברה לסבול זעזועים/מתח חיצוניים כמו מגיפות או שינויי אקלים, דרך עדשת הסוציו-אקולוגיה (Social-Ecology), תחום החוקר את הקשרים שבין החברה וסביבתה הטבעית, והרואה בהם מערכת הוליסטית אחת.

קרא עוד… אוגוסט 21′

מחקרם של ד”ר דני ברויטמן ומר ארז בודה

רוב האנשים יסכימו שלכל עיר (ואולי לכל שכונה) יש “נשמה” משלה. “נשמה” זו היא תוצר של תהליך ארוך בו מעורבים גורמים כמו מיקום, היסטוריה, תכנון, אוכלוסיות, סכסוכים, ממשל, וכו’. לכן הכרת הנשמה של העיר דורשת רקע, המון ידע ומיומנויות רכות.

קרא עוד… 

יולי 21′

מחקרם של ד”ר ניר מועלם, ד”ר אמיל ישראל, והמתכנן דיוויד מקס

מטרת המחקר היא לבחון את ההשפעה של וירוס הקורונה על קבלת ההחלטות בתכנון בישראל. במילים אחרות – כיצד המעבר לפגישות מקוונות ב”זום” השפיע על התהליכים הקשורים לתכנון ורישוי השימוש בקרקע?

קרא עוד…

ניהול בר-קיימא של נגר בישראל

מחקר על מדיניות ופרקטיקות מיטביות בשטחים פתוחים עירוניים

טל אלון מוזס       נעמי כרמון

עם

מישל פורטמן      שולה גולדן      ונדב שפירא

דוח המחקר כולל 5 פרקים:

1. נגר עירוני כמשאב מים בישראל: סוגיות של כמות ואיכות
2. ניתוח מדיניות לקידום ניהול בר-קיימא של נגר
3. דיווח מצב קיים בערים בישראל
4. הערכה של מקרי בוחן: 9 אתרים ישראלים – שטחים פתוחים עירוניים – שהוטמעו בם פרקטיקות לניהול בר-קיימא של נגר
5. תובנות ומסקנות, כולל ארגז כלים

דוח מחקר בשפה האנגלית (127 עמ’)

תמצית מנהלים בעברית, תאור והערכה של חקרי אירוע (92 עמודים)