קול קורא להרשמה לקורס מתכננים במגזר הכפרי- מחזור תשיעי לשנת 2018

חברים יקרים,

הנכם מוזמנים להרשם למחזור התשיעי של קורס מתכננים במגזר הכפרי.

מטרת הקורס להקנות ידע/השתלמות ממוקדת למתכננים/אדריכלים ואחרים העוסקים בתכנון של המרחב הכפרי. מהניסיון בשטח מתברר שיש תכניות רבות שאינן לוקחות בחשבון סוגיות מיוחדות למגזר הכפרי כמו: משבצת, נחלות, חלקות א', מבט אזורי, פיתוח כלכלי, שטחי ציבור, ובוודאי שאינן מטפלות בשיתוף הציבור המקומי בהליכי קבלת ההחלטות. הקורס יאפשר לעוסקים בתחום ההתיישבות הכפרית להכיר נקודות נוספות המשפיעות על תכנונו של המרחב.

הקורס יתקיים במסגרת "המרכז לחקר העיר והאיזור", במסלול לתכנון ערים, בפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון. הקורס יערך ברובו בטכניון כשיום אחד יוקדש לסיור מקצועי.

משך הקורס: 21 מפגשים בני 8 שעות כל אחד שייערכו בימי ג' בין השעות 9:30 עד 17:30, מינואר 2018 ועד יוני 2018.

הנכם מוזמנים לעיין בקול קורא של הקורס >>

לטופס ההרשמה >>

סיכום אולפן 2 תשע"ז בנושא פיתוח שכונות- קרית אתא

אנחנו שמחים להציג את חוברת סיכום אולפן 2, סמסטר אביב תשע"ז.

אולפן 2 הוא השני בסדרה של שלושה אולפנים במסלול לתכנון עיר ואזור. אולפן זה עוסק בפיתוח שכונות העיר והאולפן היחידי שמתמקד במרכיבים הפיזיים של תכניות בינוי עיר, תב"ע, על מגוון מאפייניהם והשפעותיהם המרחביות על הסביבה הבנויה. באולפן זה התנסו הסטודנטים בלימוד והבנה של תהליך פיתוח תכנית תב"ע ויצירת מסמכי התכנון הנלווים לו: תשריט, תקנון ונספחים.

באולפן 2 התמקדנו השנה בקריית אתא, שנמצאת במחוז חיפה. קריית אתא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969 . בשנת 1934 הוקם מפעל האריגים "אתא" (אריגים תוצרת ארצנו), שנסגר בשנת 1985 , ושמה שונה לכפר אתא. בשנת 1941 הוכרזה כמועצה מקומית. בשנות ה– 50 הוקמו במקום שלוש מעברות: כפר אתא, מעברת קריית בנימין ומעברת שפרעם. בשנת 1965 אוחדה כפר-אתא עם קריית בנימין והישוב המאוחד נקרא קריית אתא. קריית אתא היא הגדולה מבין הקריות ומתגוררים בה כ 56,000 תושבים. בקריית אתא יש מגוון מפעלים ביניהם, דשנים, מאפיית דוידוביץ ועוד. פיתוח תכנית תב"ע מתמקד בקנה המידה המקומי ודורש הבנה מעמיקה של אזור התכנון האפשרויות הגלומות בו וצרכיו. בתחילה, למדו הסטודנטים את המקום, שכונות קריית אתא ואילו סוגי שטחים קיימים בשכונות אילו שמאפשרים לפתח אותן אל עתיד חדש.
במסגרת האולפן למדו הסטודנטים על תהליך התכנון כפי שהוא קיים היום במערכת התכנונית בארץ, ובנוסף למדו על דרכי חשיבה חדשות לפיתוח שכונות עירוניות, ועסקו בנושאים מגוונים נוספים הקשורים לפיתוח תב"ע, כגון: לימוד מהקיים בעולם על אסטרטגיות חדשות לפיתוח תכניות בינוי עיר, שילוב טכנולוגיות חדשות בתהליך התכנון, תהליכי התחדשות עירונית הפורצים את גבולות הקיים ומשדרגים אזורים קיימים בעיר, פיתוח סביבות עירוניות ירוקות ומשמעותן, השפעת תכנית תמ"א 38 על הפיתוח הפיזי ופיתוח המרחב הציבורי של השכוונה, ומגוון רחב של נושאים שעלו לאורך הדרך.

הסטודנטים עבדו בצוותי תכנון והפיקו שתיים-עשר תכניות תב"ע שונות מאוד זו מזו במטרות וביעדים, במתודולוגיה ובשפת התכנון. בעבודה הושם דגש רב על חשיבה פורצת דרך המאתגרת את תהליך התכנון. לכן, העבודות המוצגות כאן, מכילות התייחסויות גם להיבטים שבדרך כלל אינם באים לידי ביטוי ביצירת תב"עות עכשוויות. בשניים עשר הפרויקטים המוצגים כאן ניתן להבחין במרכיבי תב"ע חדשניים המבקשים לתת מענה לחזונות עירוניים-שכונתיים בדגש חברתי וקהילתי, פיתוח שכונתי דינמי – מודולרי, פיתוח שכונה אוטונומית, הקמת שכונות חדשות רב-תרבותיות, פיתוח והעצמת מוקדים עירוניים חדשים, התחדשות עירונית תוך שמירה על איכות השכונה הקיימת, חיבור הרקמה העירונית הקיימת לרקמה חדשה מתפתחת, פיתוח מרחבי הלוקח בחשבון את החזית החמישית ועוד.

מנחים: ד"ר ארכ' דלית שך-פינסלי, ד"ר אפרת איזנברג, עו"ד ומתכנן דרור לביא אפרת ,מתכננת ענבל קורן רייסנר ואדר' דפנה דורפמן.

קישור לחוברת הקורס>>

סיכום אולפן 4 תשע"ז בנושא ישראל 100

אנחנו שמחים להציג את חוברת סיכום אולפן 4, סמסטר אביב תשע"ז, שעסק בנושא ישראל 100- תכנון אסטרטגי למדינת ישראל 2048

חוברת זו מסכמת את תוצרי העבודה של הסטודנטים בקורס אולפן מטרופוליני בתואר שני בתכנון ערים ואזורים. השנה בחרו להתמודד במסגרת האולפן בתכנון ארוך טווח של מדינת ישראל לשנת 2048 .

בשנת ה- 100 למדינה צפויה אוכלוסייתה למנות 16-13 מיליון תושבים. לצפי זה לבדו יהיו השלכות רבות על תחומי החיים במגוון של סוגיות. אבל, זהו רק מרכיב בודד בין מכלול השינויים הצפויים בחברה, בכלכלה, בסביבה ובמרחב בשלושת העשורים הבאים. על רקע כל אלה קיים צורך חיוני ודחוף לפיתוח תכנון אסטרטגי ארוך טווח, שיאפשר את המשך שגשוגה הכלכלי, את פיתוחה החברתי-תרבותי ואת חוסנה הסביבתי של ישראל. הצורך במדיניות מרחבית ארוכת טווח בולט עוד יותר על רקע הריבוי של יוזמות תכנון ושל יזמי תכנון, הפיצול של מוסדות התכנון לוועדות ייעודיות וביזור הסמכויות לוועדות המקומיות. גם הניסיונות הרבים שעושה הממשלה להדבקת הפערים בדיור ולייצוב מחיריו, להקטנת פערים חברתיים, ליצירת פריצות דרך כלכליות חדשות ולהתמודדות עם אתגרים סביבתיים, אינם מצטברים לכדי מדיניות עקבית ואפקטיבית.

על רקע כל אלה, נתגבשה באולפן ישראל 100 גישה שנקודת האחיזה המרכזית שלה היא התכנון האסטרטגי ולא הפריסה המרחבית הפיזית. על פי גישה זו התפיסה המרחבית עשויה להיות מושפעת או יכולה להלום או לייצר פתרונות שונים עבור סוגיות אסטרטגיות מרכזיות. בהתאם לגישה זו זוהו תחילה שורה של סוגיות אסטרטגיות המוצבות כאתגרים והן שצריכות להוביל את התכנון. עבודת האולפן התבססה על שינוי בפרדיגמה אשר הנחתה במידה רבה את התפיסה הכוללת של פיתוח המרחב בישראל – מפרדיגמה פיזית-מרחבית אל פרדיגמה חדשה, אשר תשמש לצורך תכנון ארוך טווח בשים לב לסוגיות אסטרטגיות מרכזיות. לרשות הסטודנטים עמדו כלי התכנון אשר נרכשו במהלך שנות הלימוד, ידע בחזית המדע, חדשנות, חזון ויצירתיות. הסטודנטים אשר עבדו בצוותי תכנון משולבים הפיקו תשע תוכניות אסטרטגיות אשר עסקו בסוגיות ואתגרים שונים, כגון: תכנון פלורליסטי לחברה הטרוגנית, עידן הפנאי, תכנון אסטרטגי לגיל השלישי, סביבות מחיה איכותיות, תעסוקה וחינוך בעתיד, אי שוויון כלכלי-חברתי, תחבורה מובילה מדינה ושוויון מרחבי באמצעות איכות חיים. בסופו של התהליך לוכדו תשע התוכניות לשתי תוכניות כוללניות המאגדות בתוכן מקבץ של סוגיות אסטרטגיות המתואמות למתווה מרחב עקרוני שונה. זה היה קורס עשיר ברעיונות, קונפליקטים ופתרונות יצירתיים למשימה התכנונית.

כשאנו בוחנים את התכניות השונות זו לצד זו, בחוברת המסכמת של האולפן המאגדת את עבודתם שלכל הצוותים, נראה לנו כי תהליך הלימוד הניב את פירותיו ואנו חשים סיפוק מהיצירתיות והישגיהם שלהסטודנטים. מגוון עשיר של רעיונות, ההופכים את חזון ישראל 2048 לדיון מעמיק בסוגיות ואתגרים המוכיחים לנו שהיכולת לחלום, החזון והיצירה, יוצרים את הבסיס הראוי לתכנון ארוך טווח.

קישור לחוברת>>