התחדשות עירונית 360°

יוצאים לאור - פרסום חדש במרכז לחקר העיר והאזור:
התחדשות עירונית 360° / תגית כלימור
הספר מכיל מקבץ מאמרים שנועדו להאיר את אתגרי ההתחדשות העירונית, להציע חזון ולשרטט את ההיבטים התכנוניים, התומכים והמקדמים תהליכי התחדשות בראיה מקיימת. עבודות התכנון המוצגות בוחנות טיפולוגיות מגוונות להתחדשות עירונית בת-קיימא בישראל, בהתייחס לקריטריונים של 'שכונה 360' של משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבניה ירוקה.
לעיון בספר >>
לבלוג התחדשות עירונית 360° >>

אנרגיה מתחדשת מקורקעת

 

השבוע יצא לאור ספרם החדש של פרופ' רחל אלתרמן וד"ר נעמה טשנר

'אנרגיה מתחדשת מקורקעת - החסמים של רגולוציה קרקעית ותיכנונית בישראל במבט השוואתי'.

מדברי המחברות:

אפילו הקורונה לא הצליחה לחבל במשאב הניפלא של אנרגית השמש בישראל.  אז מדוע ישראל עדיין רחוקה מהשגת יעד סביר של שיעור אנרגיה מתחדשת? הבעייה היא, שגם ב"אומת הסטרטאפ" טרם מצאו דרך למקם מיתקני אנרגיה בחלל.  יש צורך בקרקע או ביניינים, וכאן נכנסת רגולציה.  ספר קטן זה מציג מימצאים של מחקר השוואתי בין לאומי הבוחן את הסוגים והמידה של רגולציה קרקעית, סביבתית ותיכנונית בישראל מול שבע מדינות אירופיות.  המימצאים מראים, שבישראל קיימים "חסמים" ייחודיים, לא דווקא לחיוב, שבהם ממעטים לדון.

רחל אלתרמן ונעמה טשנר

 

להורדת הספר לחצו כאן

 

חוזרת מן המתים?

ביולי 2020 הושק הספר 'חוזרת מן המתים? תמ"א 38 - לכידת ערך ותפיסות בעלי עניין: מחקר הערכה', הנכתב על ידי ד"ר ניר מועלם, ד"ר אייל סלינג'ר וד"ר דרה גולדברג

במחצית השניה של שנת 2019 גברו קולות הספקנים בדבר היכולת של תמ"א 38 לעמוד ביעדים שהוצבו לה. אי יכולתה להביא לחיזוק מפני רעידות אדמה בפריפריה, חוסר שביעות הרצון של ראשי הערים ונציגי השלטון המקומי, והחיכוך הבלתי פוסק בינם לבין הממשלה, בין דירים ויזמים, הוא שהוביל את קברניטי מינהל התכנון לקבור את תמ"א 38. יש הטוענים כי מדובר על קבורת חמור, שכן נכון לתחילת שנת 2020, אחראית התמ"א על גידול מואץ בהתחלות הבניה שמקורן התחדשות עירונית.

נוכח כל זאת, עולות שאלות לא פשוטות בדבר מידת הצלחתה או כשלונה של התכנית. עוד בטרם גוויעתה וקבורתה, התחלנו לפני כשלוש שנים במחקר הערכה על התכנית. תמ"א 38 שאושרה בגרסתה הראשונה בשנת 2005, 'תופסת את ערך הקרקע' בפני להגן על האזרחים מפני רעידות אדמה.  ערך זכויות הבניה הנוספות מאפשר לספק 'מוצר ציבורי' חשוב- הגנה מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית. הערך המתווסף לקרקע "נקצר" (או נתפס) על ידי היזם, בעלי הדירות ורשויות ציבוריות. האחרונות, "תופסות את ערך הקרקע" תוך המרתו לטובין ציבוריים בדמות חידוש המבנה וחיזוקו. הדו"ח שלפניכם הוא תקציר מחקר שנערך על ידי מכון לינקולן בארה"ב. במסגרת זו בחנו את האופן וההיקף בו ניתן "לתפוס" את ערך הקרקע באמצעות תמ"א 38. במסגרת המחקר נאספו נתונים ממגוון מקורות מגופים ציבוריים ופרטיים, נערך סקר שאלונים לבעלי דירות, יזמים ונציגי הרשויות הציבוריות. באמצעות סקר עמדות וניתוח כלכלי בחנו את מידת ההצלחה של התכנית, יתרונותיה ואתגריה. כמו כן ביקשנו לכמת בכסף כמה ערך ייצרה התכנית בישראל, ומי היא קבוצת העניין שהרוויחה בצורה משמעותית מיישום המדיניות.

המעבדה למדיניות התכנון הוקמה על מנת לסייע לרשויות מקומיות, רשויות תכנון, משרדי ממשלה, ומקבלי החלטות ביצירת ידע וגיוסו כדי לפתור בעיות בתחום המרחב, לסייע בגיבוש מדיניות או בעידכונה. המעבדה עוסקת במגוון תחומים ובהם חקיקת תכנון ובניה, שלטון מקומי, מיסוי מוניציפלי, מדיניות דיור, ניהול התכנון והבניה, מקרקעין ועוד.

 

לגיטימציה של הסכמים בין רשויות התכנון ליזמים

החודש (מאי 2020) הושק הספר 'לגיטימציה של הסכמים בין רשויות התכנון ליזמים. החוק והפרקטיקה בישראל במבט בין לאומי השוואתי' מאת חוה ארליך ורחל אלתרמן.
הספר הינו מחקר בהוצאת המרכז לחקר העיר והאיזור והוא נערך בתקווה לשנות את גישת המדינה והפסיקה כלפי הסכמים בין רשויות התכנון ליזמים.

תקציר:

לאור הצורך ההולך וגובר בישראל בתכנון של יחידות מגורים והלחצים הגוברים להתחדשות עירונית בהיקפים גדולים, רוב הרשויות המקומיות נזקקות לכלים תכנוניים ומשפטיים גמישים ויעילים יותר מהמצויים בידן כיום. ללא אמצעים נוספים, ספק אם יוכלו הרשויות המקומיות לספק את השירותים החיוניים של אוכלוסיית ישראל, הגדלה בשיעור הגבוה בעולם המפותח.

עד לפני שנים ספורות, יכלו הרשויות המקומיות לחפש דרכים משלימות כדי לספק שירותי ציבור לתושביהן. הרי לעיתים תכופות, אין התאמה בין הסד הקשיח של תקבולי ההיטלים השונים - או התנאים להשגת קרקע לצורכי ציבור – לבין הצרכים השונים ממקום למקום. כמו רשויות מקוממיות רבות במדינות אחרות, ידעו ערים בישראל לפתח כלים מבוססי משא ומתן כדי לשתף לחלוק את הנטל של אספקת השירותים עם היזמים המעוניינים בזכויות בנייה נוספות.  בהיעדר חקיקה ישירה לנושא, יוזמות מעין פעלו, בחסות הפסיקה, בדרך כלל מבלי להגיע למצב של אי-חוקיות.  בכירי מישרד המישפטים ראו שחור היכן שהדין היה אפור בפסק דין דירות יוקרה משנת 2011 נחסמו השבילים, מבלי שמישרדי הממשלה יזמו שינויי חקיקה שיגדילו מאוד את תקבולי ההיטלים והמיסוי, ומבלי שניסו ליזום חקיקה שתסדיר את ה האפשרות לעריכת הסכמים עם יזמים באופן רחב.

ספר זה בוחן את החקיקה והפרקטיקה של הסכמים עם יזמים בארצות נבחרות, בהשוואה לישראל.  מסקנות המחקר מציגות  אמות מידה שיוכלו להנחות חקיקה מתאימה. מחקר זה נערך בתקווה לשנות את גישת המדינה והפסיקה לטובת הרחבת ארגז הכלים לפיתוח שיאפשר תועלות ציבוריות, התחדשות עירונית ופיתוח בצורה חוקית, הוגנת, שקופה, יעילה ומועילה.