מחקר בנושא: מדדים סוציו-אקולוגיים לחוסן בפני מגפות
מחקרם של פרופ"ח דניאל אורנשטיין וגב' מרב כהן
אילו מאפיינים הכינו קהילות מסוימות למגפת Covid-19 בצורה טובה יותר מאחרות?
מחקר זה בוחן את החוסן, או את יכולתה של החברה לסבול זעזועים/מתח חיצוניים כמו מגיפות או שינויי אקלים, דרך עדשת הסוציו-אקולוגיה (Social-Ecology), תחום החוקר את הקשרים שבין החברה וסביבתה הטבעית, והרואה בהם מערכת הוליסטית אחת.
מטרת מחקר זה היא לזהות אילו מאפיינים סוציו-אקולוגים תורמים לחוסנה של החברה בפני מגיפות, ולאחר מכן להעריך האם מאפיינים אלה קשורים להצלחה בהתמודדות עם מגפת Covid-19. לשם כך, תחילה זיהינו איכויות ותכונות כלליות שנקשרו לחוסן סוציו-אקולוגי בספרות האקדמית (פרמטרים של חוסן). מצאנו הסכמה רחבה בנוגע לחשיבות אלמנטים של מגוון (diversity)/יתירות (redundancy) ומודולריות/קישוריות (connectivity).
לאחר מכן פיתחנו קבוצת אינדיקטורים המשקפים בדיעבד את המידה שבה אזור הצליח להתמודד עם פגעי מגיפה. איתרנו את ההשפעות העיקריות של המגיפה עד ידי ניתוח השיח הציבורי בישראל כפי שהשתקף מ-908 פרסומים על ידי 23 מקורות חדשותיים, ממשלתיים ושל ארגונים אזרחיים בישראל. מצאנו כי הפרסומים שמו דגש על ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המגיפה. כמו כן, בפרסומים שנסקרו בלטו השפעות ספציפיות על עסקים, חינוך, מערכת הבריאות והמערכת הפוליטית. עוד נמצא כי השיח הנוגע להשפעות המגיפה נעשה בעיקר בהקשר למדיניות, לסגרים והגבלות, ולחוסר התפקוד של סוכנויות ציבוריות בניהול המשבר.
לבסוף, הצענו קבוצה של משתנים המקשרים בין פרמטרי החוסן להשפעות העיקריות של המגיפה. בשלב הבא של מחקר זה, ניישם את המשתנים הללו במחקר השוואתי בין מערכות סוציו-אקולוגיות נבחרות באירופה ובישראל כדי לבדוק אם קיימת התאמה ביניהן לבין התוצאה בפועל של Covid-19.
פרסומים המתייחסים לנושאי המחקר המרכזיים (כלכלה, בריאות, השפעות לאומיות וחברתיות)
אחוז הפרסומים המתייחסים להשפעות נגיף ה-COVID19 בתתי-נושאים, מסודרים מהנמוך לגבוה.
לפרטים נוספים:
