מחקר בנושא: הקורונה, ההיוועדות החזותית, ומערכת התכנון
מחקרם של ד"ר ניר מועלם, ד"ר אמיל ישראל, והמתכנן דיוויד מקס
מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשפעה של COVID-19 על קבלת ההחלטות בתכנון. במילים אחרות, כיצד המעבר לפגישות מקוונות ב"זום" השפיע על התהליכים הקשורים לתכנון ורישוי השימוש בקרקע. במיוחד אנו שואלים:
- מה חושבים המשתתפים בקבלת החלטות מקוונת על צורה חדשה זו של תקשורת ועבודה? עד כמה הם מרוצים?
- האם גיל המשתתפים, הניסיון בקבלת החלטות מקוונות, הידע הטכנולוגי ו/או גורמים אחרים מעצבים את תפיסתם?
- בהשוואה להתקשרויות פנים אל פנים, מהם החסרונות והיתרונות העיקריים של קבלת החלטות מקוונות בתכנון?
תוך שימוש בראיונות עם מומחים וסקר רחב היקף, נבחנו סוגיות אלה הרלבנטיות ביתר שאת נוכח פקיעת הוראת השעה בחוק העוסקת בהיוועדות חזותית במערכת התכנון הישראלית.
ראשית המחקר בסקירת ספרות ובראיונות עומק עם אנשי תכנון ובעלי עניין אחרים בתחום (יזמים ופוליטיקאים). מהלך זה אפשר לזהות סוגיות מרכזיות שהוטמעו בשאלון, שהופץ בסקר שדה מקוון בקרב אוכלוסיית המחקר. זו הוגדרה כקהילת התכנון בישראל שהשתתפה בדיונים מקוונים במהלך חודשי המגפה. הסקר הופץ באינטרנט בקיץ וסתיו 2020. סך הכול הביעו דעתם 182 מומחים ואנשי מקצוע, שכללו משתתפים בוועדות תכנון ברמה המקומית, האזורית והארצית. לצד נושאי משרות נבחרות וגם ממונות, הסקר כלל יזמים ומתכננים פרקטיקאיים. רוב המרואיינים העידו שהשתתפו בכמה דיונים מקוונים, ושעסקו בנושאים כמו הפקדת תוכניות, התנגדויות והיגוי. ניתוח הממצאים מצביע על חווית שימוש חיובית, המראה כי קבלת החלטות מקוונת ראויה לשימוש גם עם שוך המגפה. בין התועלות שצוינו היא תרומה משמעותית לדיון, מיתון קונפליקטים בין משתתפים, יעילות בניצול זמן המומחה ובמה ראויה לביטוי דעות. הממצאים מעידים גם על מגבלות, שכוללות סוגיות של הכלה והכללה, פיתוח אמון ודיוני יתר. אלו מצריכים שיפורים וחשיבה נוספת על עבודה מרחוק וקבלת החלטות בתכנון ערים ואזורים. ההשפעות ארוכות הטווח של דיונים מרחוק ומשמעותן על תחום התכנון בישראל ובעולם עוד טרם נודעו.
לפרטים נוספים:
