דור המינוף העצמי: לקראת מפנה בדיון החברתי על התחדשות עירונית בישראל
מחקרן של ד”ר מירב אהרון-גוטמן ואדר’ דפנה לוין
נהוג לחשוב שההשלכה החברתית המרכזית של ההתחדשות העירונית היא כניסה של אוכלוסיה חזקה (ג'נטריפיקציה) ודחיקה של אוכלוסיה חלשה מהשכונה. אולם, בישראל בה יש אחוז גבוה של בעלי דירות במתחמי ההתחדשות, מתרחשים תהליכים חברתיים אחרים שאינם מתאימים למונחים אלה. אמנם הספרות אינה טועה בטענתה כי השכבות החלשות ביותר ושוכרי הדירות נדחקים על ידי אוכלוסיה חזקה יותר, אלא שלצד זאת המחקר העכשווי בישראל מראה כיצד בעלי הדירות, גם אם הם בני המעמדות הנמוכים, עושים שימוש בהתחדשות העירונית כמכשיר לקידום רווחים מחידוש ועליית ערכי נכסיהם.
טענת המחקר שלנו היא כי אנו מצויים בעיצומו של הדור הרביעי של ההתחדשות העירונית, שניתן לאפיין כ"דור המינוף העצמי". זאת בהמשך לחלוקה המקובלת של נעמי כרמון, אשר המשיגה ואפיינה שלושה דורות היסטוריים מרכזיים במדיניות ההתחדשות העירונית במאה ה-20. בעשור האחרון בעלי הבתים באזורי ביקוש בערים המרכזיות ובשוליהן (בניגוד לפריפריה), הפכו לשחקנים מרכזיים במעשה הפיתוח העירוני, שכן דירותיהם הן הבסיס לבניית הדירות החדשות. אך לא פחות מכך, הם נושאי רווחים, גם אם הם בני המעמדות הנמוכים. את תהליכי ההתחדשות בדור הרביעי יש להבין בהקשרים אלה.
נהוג לחשוב שההשלכה החברתית המרכזית של ההתחדשות העירונית היא כניסה של אוכלוסיה חזקה (ג'נטריפיקציה) ודחיקה של אוכלוסיה חלשה מהשכונה. אולם, בישראל בה יש אחוז גבוה של בעלי דירות במתחמי ההתחדשות, מתרחשים תהליכים חברתיים אחרים שאינם מתאימים למונחים אלה. אמנם הספרות אינה טועה בטענתה כי השכבות החלשות ביותר ושוכרי הדירות נדחקים על ידי אוכלוסיה חזקה יותר, אלא שלצד זאת המחקר העכשווי בישראל מראה כיצד בעלי הדירות, גם אם הם בני המעמדות הנמוכים, עושים שימוש בהתחדשות העירונית כמכשיר לקידום רווחים מחידוש ועליית ערכי נכסיהם.
טענת המחקר שלנו היא כי אנו מצויים בעיצומו של הדור הרביעי של ההתחדשות העירונית, שניתן לאפיין כ"דור המינוף העצמי". זאת בהמשך לחלוקה המקובלת של נעמי כרמון, אשר המשיגה ואפיינה שלושה דורות היסטוריים מרכזיים במדיניות ההתחדשות העירונית במאה ה-20. בעשור האחרון בעלי הבתים באזורי ביקוש בערים המרכזיות ובשוליהן (בניגוד לפריפריה), הפכו לשחקנים מרכזיים במעשה הפיתוח העירוני, שכן דירותיהם הן הבסיס לבניית הדירות החדשות. אך לא פחות מכך, הם נושאי רווחים, גם אם הם בני המעמדות הנמוכים. את תהליכי ההתחדשות בדור הרביעי יש להבין בהקשרים אלה.
במחקר זה אנו מבקשות להתוות את הדרך להבנה חדשה של ההתחדשות העירונית, כזו המוטמעת בתוך הקשרים כלכליים רחבים ובמרכזם צמיחה דרמטית של מחירי הנכסים ושכר שקפא במקום. נעשה זאת באמצעות מתודולוגיה של התבוננות רפלקסיבית על מספר מחקרים ישראלים עכשוויים, אשר מסמנים את נקודת התפנית לקראת הדור הרביעי. מן המחקרים עולה כי מהלכי הפיתוח-מחדש מהווים הזדמנות לקבוצות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה לנוע בתוך הסולם החברתי כלפי מעלה. המוביליות החברתית הזו, לטענתנו, חורגת מן המונחים ג'נטריפיקציה ודחיקה, שכן היא מערערת קטגוריות וזהויות מעמדיות קודמות. בכך המחקר שלנו מבקש להרחיב את הדרכים בהן ניתן לפרש, להבין ולהמשיג את החברה והמרחב בישראל המשתנים ומתחדשים.
מאמר בנושא זה התקבל לפרסום בכתב העת "תאוריה וביקורת" ויראה אור בגיליון מס' 55, שעתיד להתפרסם בחורף הקרוב.
לפרטים נוספים:
