קול קורא להרשמה לקורס מתכננים במגזר הכפרי- מחזור שביעי לשנת 2016

חברים יקרים,

הנכם מוזמנים להרשם למחזור השביעי של קורס מתכננים במגזר הכפרי. מטרת הקורס הנה להקנות ידע ממוקד עבור מתכננים העוסקים בתכנון של המרחב הכפרי.

הקורס מיועד לבעלי תואר ראשון או שני בתחום מקצועות התכנון או כאלה המעוניינים לעסוק בתחום התכנון בהתיישבות.

הנכם מוזמנים לעיין בקול קורא של הקורס>>

לטופס ההרשמה>>

שולחן עגול של המרכז לחקר העיר והאזור עם שר האוצר וצוותו הבכיר

היום (11/8/2015) התקיים  שולחן עגול של המרכז לחקר העיר והאזור עם שר האוצר וצוותו הבכיר.

חברי נמרכז הציגו בפני השר ונציגיו הצעות מרתקות לקראת מעברו של מנהל התכנון למשרד האוצר. השולחן העגול עסק במספר נושאים חשובים המתרחשים כיום בתחום התכנון, כאשר בין הנושאים העיקריים שעלו בדיון היו משבר הדיור, אסטרטגיות להתחדשות עירונית והביקורת עליהן, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה ועוד.

לעיון במצגת>>

הודעה לעיתונות על המפגש>>

לכתבה ב-Ynet על המפגש>>

ספר חדש לחוקרות ד"ר רוית חננאל ופרופ' רחל אלתרמן- "נטורי קרקע: הערכים והשיקולים מאחורי מדיניות הקרקעות בישראל"

ספרן החדש של ד"ר רוית חננאל ופרופ' רחל אלתרמן עוסק במיכלול השיקולים העומדים בבסיסה של המדיניות הקרקעית של ישראל כגון: מה מנחה את מקבלי ההחלטות? מה המקום של שקולים חברתיים וסביבתיים במדיניות הקרקעית? מה המקום של שיקולים גיאו-פוליטיים מובהקים? ומדוע המדיניות הקרקעית במגזר העירוני כה שונה מהמגזר הכפרי?

רשות מקרקעי ישראל (בעבר מינהל מקרקעי ישראל) גורפת "מחמאות" כגון "הספסר של המדינה", "התגלמות הביורוקרטיה", והגוף האחראי לכך שאין צדק חלוקתי בחברה הישראלית. יותר מאשר במדינות רבות, בישראל נושא המקרקעין הוא חשוב ורגיש. הספר בוחן את מיכלול השיקולים העומדים בבסיסה של המדיניות הקרקעית של ישראל כגון: מה מנחה את מקבלי ההחלטות? מה המקום של שקולים חברתיים וסביבתיים במדיניות הקרקעית? מה המקום של שיקולים גיאו-פוליטיים מובהקים? ומדוע המדיניות הקרקעית במגזר העירוני כה שונה מהמגזר הכפרי? הממצאים בחלקם מפתיעים ונוגדים את המוסכמות.
לקראת סופו מציג הספר הצעה בדמות שני "סופים" שונים עם מסקנות והמלצות שונות ואף מנוגדות. הללו משקפות את המחלוקות בין המחברות לבין עצמן בדבר ההצדקה להמשך הבעלות הלאומית על המקרקעין.

קישור לרכישת הספר>>

ידיעון חודש מרץ 2015 של התכנית הימית לישראל

אנו שמחים לדווח כי דו"ח שלב ב' – חזון מטרות ואמצעי מדיניות שלדיים הושלם, וניתן לקריאה באתר התכנית. עם השלמת דו"ח שלב ב', התרכזה עבודת צוות תכנית ימית לישראל בקידום שלב ג' של התכנית – פיתוח אמצעי המדיניות וגיבוש חלופות. בשלב זה אנו מתמקדת עבודת צוות התכנית בשני מישורים: פירוט אמצעי המדיניות השלדיים שהופיעו בדו"ח שלב ב', במטרה להציע צעדים אופרטיביים; וההבחנות המרחביות והפריסה המרחבית של השימושים השונים במרחב המים הכלכליים של ישראל.

להרחבה והמשך קריאת הידיעון>>

פרסום חדש באתר: יערות פארקים אתרי נופש ופעילויות קקל כסביבות מקדמות בריאות

פרופ"ח פנינה פלאוט, ד"ר מיקה מורן וד"ר מיכל מיטרני וליהי גולן (עוזרת מחקר)

קרן קימת לישראל קיבלה על עצמה ליצור ביישובים ובשטחים הפתוחים בישראל תשתית לסביבה המקדמת אורח חיים בריא. לשם כך קק"ל יוזמת ובונה שבילים המיועדים להליכת בריאות, ריצה, רכיבה על אופניים ושבילי טיול ביערות ובחיק הטבע.

מחקר זה, יערות ופעילויות קק"ל כסביבות מקדמות בריאות, נעשה בהזמנת מחלקת התכנון של קק"ל ונועד לבחון את הדרכים והשיטות ליצירת הכלים שיביאו למימוש מלוא הפוטנציאל הגלום ביערות, בפארקים ובאתרי הנופש והספורט העממיים. המטרה שלנו היא שתשתית ענפה זו, שקק"ל מפתחת, תהיה נגישה לציבור רחב ככל האפשר.

למדנו הרבה מהנעשה במקומות אחרים בעולם. לדוגמה, הבנו שכדי לקדם פעילות בסביבה מקדמת בריאות, עלינו לחזק את שיתוף הפעולה עם ארגוני הבריאות בישראל. התחלנו פעילות במגמה זהו וכבר יצרנו קשר בין מטופלים לבין סביבות המקדמות בריאות ביערות.

העבודה בחנה את מיתוג היער כסביבה מקדמת בריאות. במסגרת זו ערכנו יום עיון לאנשי מקצוע מתחום הממשל המקומי, משרדי ממשלה וארגוני בריאות. הם הופתעו לגלות שדה פעילות חדש בתחומי עיסוקם. יחד עם זאת, יש לעשות עוד הרבה במיתוג היערות והשטחים הפתוחים כסביבה מקדמת בריאות, ובמיתוגה של קק"ל כארגון הפועל למען בריאות תושבי הארץ.

לקריאת הפרסום>>

פרסום חדש באתר: תמורות התכנון במרחב הכפרי- לקט עבודות השתלמות למתכננים בשנת 2012

הפרסום מבוסס על עבודות המשתתפים בהשתלמות שנערכה למתכננים במגזר הכפרי, במרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, בשנים 2011-2012.

זהו הפרסום השלישי שיצא לאור ומהווה מקור ידע חשוב עבור מתכננים, אדריכלים ואחרים המעוניינים לעסוק בהתיישבות במרחב הכפרי.

לעיון בפרסום:

חלק א'

חלק ב'

אתר חדש לתכנית אב של קריית הטכניון!

קרוב לשנה וחצי צוות התכנון עומל על התכנית לקריית הטכניון ובימים אלו עלה האתר החדש המרכז את כל המידע והעידכונים אודות התקדמות הפרויקט.

את התכנון ואת פעולות ההתערבות מובילים פרופ’ שמאי אסיף ופרופ’ יעל מוריה מהפקולטה לארכיטקטורה ואדר’ ורה צוברי מאגף בינוי ותחזוקה. הצוות כולל חברי סגל אקדמי, סטודנטים ויועצים בתחומי התחבורה, האקולוגיה, שיתוף ציבור, השימור ועוד. צוות התכנון מגבש את אופי הבניה בקמפוס, ועוסק גם בתנועה ובתחבורה, בתאורה, בשילוט, במרחבים הציבוריים, ובהיבטי הנוף והעיצוב של המרחב הציבורי. הצוות הגדול מאפשר דיון  עמוק בסוגיות השונות שעולות ומעודד העלאה של רעיונות חדשים.

 מטרת התכנון להתאים את הקמפוס לצרכים האקדמאיים של המאה ה – 21, על היבטיהם השונים, במרחבי לימוד פורמאליים ובלתי פורמאליים, לקלוט טכנולוגיות חדשות של לימוד ומחקר וגם של תכנון, פיתוח ובניה.  התכניות שמות דגש, בין השאר, על פיתוח המעונות וחיי חברה ופנאי עשירים בקמפוס ועל בנית איכות החוסכת אנרגיה ומים.

בואו לבקר באתר החדש>>

בואו לקרוא על פרויקט "מותחים קו"

הנכם מוזמנים לקרוא על פרויקט "מותחים קו" בהתרחש בסוף חודש מרץ בטכניון. במשך שלושה ימים רצופים ביצע הקולקטיב MAMAZA פעולה אמנותית המבקשת לחבר, לחשוב ולבדוק את המרחב הטכניוני ואת האופן בו הוא נחווה ומורגש מזווית ייחודית ואחרת – הזווית האמנותית. זאת באמצעות העברת קו פיזי, אדום, לאורך שני קילומטרים, החוצה את הטכניון ממזרח למערב, ומחבר, באופן סמלי, בין חיפה ונשר. מרתק ביותר!

 הנכם מוזמנים לקרוא את הפרטים המלאים על האירוע>>

שיח גלריה- ASINGELINE, an enacted thought

בין התאריכים 29 – 31 במרץ יארח הטכניון את חברי קבוצת MaMaZa, קבוצת אמנים בינלאומית, שתבצע בטכניון פעולה אמנותית המבקשת לחבר, לחשוב ולבדוק את המרחב הטכניוני, האופן בו הוא נחווה ומורגש:

 ASINGELINE, an enacted thought.

 בעוד שלרוב קו אדום מסמן יצירת גבולות, חלוקה והפרדה, ASINGELINE מבקש לחבר אנשים, מקומות וחוויות בטכניון, לייצר דיאלוג ושיחה על החוויות היומיומיות, האישיות והמשתנות בקמפוס של אנשים שונים  החולקים את אותו המרחב. זאת, באמצעות העברת קו פיזי, אדום, שיחצה את הטכניון מצפון לדרום. מאחר ומדובר בקו ישר, הוא מחייב מחשבה יצירתית ושיתוף פעולה כך שיוכל לעבור ביער, במשרדים, במעונות  ובפקולטות השונות, דרך גדרות, קירות, כבישים ומכשולים שונים בדרך.

 הנכם מוזמנים לעקוב אחרי הקו האדום במרחב במהלך שלושת הימים בין השעות 10:00-17:00 ולראות חומרים דוקומנטריים מהעברת הקו במקומות אחרים בעולם בגלריית פ.ק.ה בפקולטה לארכיטקטורה.

 הפעולה תתבצע במסגרת הפעולות והעשייה של צוות הכנת תכנית האב ומתאר של קריית הטכניון, במטרה ללמוד על החיים בקמפוס בצורה קצת אחרת. נשמח להשתתפותכם הפעילה בפעולה.

 ביום שני 30.3 בשעה 17:00 יתקיים שיח גלריה עם חברי קבוצת האמנים בגלריית פ.ק.ה בקומה 2 בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

 מחכים לראותכם,

 צוות תכנית אב ומתאר

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לקארין גל – 0526466001

 dorit96@gmail.com

 karengigi7@gmail.com

 MAMAZA

קונפליקטים אודות שימור הסביבה הבנויה: ניתוח השוואתי בינלאומי של החלטותיהם של מוסדות תכנון

אתם מוזמנים לקרוא את התקציר של מחקרם החדש של אלתרמן רחל ומועלם ניר…

המחקר מזהה את המורשת הבנויה כנושא המרכז סביבו קונפליקטים רבים. בעת שמקודמים פרויקטים לשימור המורשת הבנויה, נוצר תכופות מגוון רחב של מתחים בין יזמים לרשויות, בין בעלים, ובין שכנים ליזמים. המחקר שם לעצמו מטרה לחקור קונפליקטים מסוג זה ב-3 מדינות: ישראל, אנגליה ואורגון שבארצות הברית, תוך השוואתן. יותר מ-200 סכסוכי שימור נלמדו תוך הסתייעות בפלטפורמה דומה: טריבונלים תכנוניים- מוסדות ערר כעין שיפוטיים אשר מוסמכים לדון במחלוקות תכנוניות.

הניתוח שבוצע הינו כמותני ואיכותני גם יחד, השוואתי ומגשש. הוא נועד לענות על השאלה מהם השיקולים בהם עושים שימוש הטריבונלים התכנוניים בעת שעולות בפניהן מחלוקות שעניינן שימור היסטורי? בואו לקרוא את ההמשך>>