אנו שמחים לעדכן כי ב-9/11 הוצגה לראשונה את תכנית ימית לישראל לקהל הרחב! החשיפה נערכה במסגרת כנס אשדוד הבינלאומי לקיימות.
לצפייה בהצגת התכנית על ידי פרופ’ שמאי אסיף
עדכונים וחדשות על התכנית הימית באתר התכנית>>
אנו שמחים לעדכן כי ב-9/11 הוצגה לראשונה את תכנית ימית לישראל לקהל הרחב! החשיפה נערכה במסגרת כנס אשדוד הבינלאומי לקיימות.
לצפייה בהצגת התכנית על ידי פרופ’ שמאי אסיף
עדכונים וחדשות על התכנית הימית באתר התכנית>>
חברים יקרים,
הנכם מוזמנים להרשם למחזור השביעי של קורס מתכננים במגזר הכפרי. מטרת הקורס הנה להקנות ידע ממוקד עבור מתכננים העוסקים בתכנון של המרחב הכפרי.
הקורס מיועד לבעלי תואר ראשון או שני בתחום מקצועות התכנון או כאלה המעוניינים לעסוק בתחום התכנון בהתיישבות.
היום (11/8/2015) התקיים שולחן עגול של המרכז לחקר העיר והאזור עם שר האוצר וצוותו הבכיר.
חברי נמרכז הציגו בפני השר ונציגיו הצעות מרתקות לקראת מעברו של מנהל התכנון למשרד האוצר. השולחן העגול עסק במספר נושאים חשובים המתרחשים כיום בתחום התכנון, כאשר בין הנושאים העיקריים שעלו בדיון היו משבר הדיור, אסטרטגיות להתחדשות עירונית והביקורת עליהן, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה ועוד.
ספרן החדש של ד”ר רוית חננאל ופרופ’ רחל אלתרמן עוסק במיכלול השיקולים העומדים בבסיסה של המדיניות הקרקעית של ישראל כגון: מה מנחה את מקבלי ההחלטות? מה המקום של שקולים חברתיים וסביבתיים במדיניות הקרקעית? מה המקום של שיקולים גיאו-פוליטיים מובהקים? ומדוע המדיניות הקרקעית במגזר העירוני כה שונה מהמגזר הכפרי?
רשות מקרקעי ישראל (בעבר מינהל מקרקעי ישראל) גורפת “מחמאות” כגון “הספסר של המדינה”, “התגלמות הביורוקרטיה”, והגוף האחראי לכך שאין צדק חלוקתי בחברה הישראלית. יותר מאשר במדינות רבות, בישראל נושא המקרקעין הוא חשוב ורגיש. הספר בוחן את מיכלול השיקולים העומדים בבסיסה של המדיניות הקרקעית של ישראל כגון: מה מנחה את מקבלי ההחלטות? מה המקום של שקולים חברתיים וסביבתיים במדיניות הקרקעית? מה המקום של שיקולים גיאו-פוליטיים מובהקים? ומדוע המדיניות הקרקעית במגזר העירוני כה שונה מהמגזר הכפרי? הממצאים בחלקם מפתיעים ונוגדים את המוסכמות.
לקראת סופו מציג הספר הצעה בדמות שני “סופים” שונים עם מסקנות והמלצות שונות ואף מנוגדות. הללו משקפות את המחלוקות בין המחברות לבין עצמן בדבר ההצדקה להמשך הבעלות הלאומית על המקרקעין.
בואו לקרוא את חוות דעתה של פרופ’ רחל אלתרמן על המעבר הצפוי של מנהל התכנון למשרד האוצר ולמה המהלך יכול להיות דווקא בשורה טובה?
הנכם מוזמנים לקרוא את העידכונים האחרונים לחודש מאי 2015 בתכנית הימית לישראל
הנכם מוזמנים לדיון בו יוצג תהליך הכנת תכנית ימית לישראל לציבור הרחב, במפגש חגיגי שיתקיים במועצה לישראל יפה בת”א. מוזמנים!
לפרטים נוספים ולאישור הגעה, אנא כתבו למייל:
natalie@ethos-group.co.il
אנו שמחים לדווח כי דו”ח שלב ב’ – חזון מטרות ואמצעי מדיניות שלדיים הושלם, וניתן לקריאה באתר התכנית. עם השלמת דו”ח שלב ב’, התרכזה עבודת צוות תכנית ימית לישראל בקידום שלב ג’ של התכנית – פיתוח אמצעי המדיניות וגיבוש חלופות. בשלב זה אנו מתמקדת עבודת צוות התכנית בשני מישורים: פירוט אמצעי המדיניות השלדיים שהופיעו בדו”ח שלב ב’, במטרה להציע צעדים אופרטיביים; וההבחנות המרחביות והפריסה המרחבית של השימושים השונים במרחב המים הכלכליים של ישראל.
להרחבה והמשך קריאת הידיעון>>
הנכם מוזמנים לקרוא את כתבתה של נעמה ריבה באתר Xnet על התהוותה של תכנית המתאר לקרית הטכניון- TechCity21.
לכתבה ב”אנחנו בתקשורת” >> הטכניון 2045: עיר בתוך עיר עם מגדלי לימוד, מעונות ענק, ורכבל לצ’ק פוסט
הנכם מוזמנים לעיין בטיוטה החדשה של תכנית המתאר לקרית הטכניון!
הטיוטה מתארת את תהליך העבודה המאומץ שצוות התכנון ביצע בשנתיים האחרונות, בואו לעיין בתוצרים >>> TechCity21
לפרטים על התכנית באתרנו>> תכנית אב לקרית הטכניון
הנכם מוזמנים לקרוא על ספרו החדש של פרופ’ יוסף ג’בארין “The Risk City: Cities Countering Climate Change: Emerging Planning Theories and Practices around the World”
מוזמנים לצפות בד”ר ניר מועלם מדבר על שכירות הוגנת ושינויי חקיקה בנושא בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום.
פרופ”ח פנינה פלאוט, ד”ר מיקה מורן וד”ר מיכל מיטרני וליהי גולן (עוזרת מחקר)
קרן קימת לישראל קיבלה על עצמה ליצור ביישובים ובשטחים הפתוחים בישראל תשתית לסביבה המקדמת אורח חיים בריא. לשם כך קק”ל יוזמת ובונה שבילים המיועדים להליכת בריאות, ריצה, רכיבה על אופניים ושבילי טיול ביערות ובחיק הטבע.
מחקר זה, יערות ופעילויות קק”ל כסביבות מקדמות בריאות, נעשה בהזמנת מחלקת התכנון של קק”ל ונועד לבחון את הדרכים והשיטות ליצירת הכלים שיביאו למימוש מלוא הפוטנציאל הגלום ביערות, בפארקים ובאתרי הנופש והספורט העממיים. המטרה שלנו היא שתשתית ענפה זו, שקק”ל מפתחת, תהיה נגישה לציבור רחב ככל האפשר.
למדנו הרבה מהנעשה במקומות אחרים בעולם. לדוגמה, הבנו שכדי לקדם פעילות בסביבה מקדמת בריאות, עלינו לחזק את שיתוף הפעולה עם ארגוני הבריאות בישראל. התחלנו פעילות במגמה זהו וכבר יצרנו קשר בין מטופלים לבין סביבות המקדמות בריאות ביערות.
העבודה בחנה את מיתוג היער כסביבה מקדמת בריאות. במסגרת זו ערכנו יום עיון לאנשי מקצוע מתחום הממשל המקומי, משרדי ממשלה וארגוני בריאות. הם הופתעו לגלות שדה פעילות חדש בתחומי עיסוקם. יחד עם זאת, יש לעשות עוד הרבה במיתוג היערות והשטחים הפתוחים כסביבה מקדמת בריאות, ובמיתוגה של קק”ל כארגון הפועל למען בריאות תושבי הארץ.
קרוב לשנה וחצי צוות התכנון עומל על התכנית לקריית הטכניון ובימים אלו עלה האתר החדש המרכז את כל המידע והעידכונים אודות התקדמות הפרויקט.
את התכנון ואת פעולות ההתערבות מובילים פרופ’ שמאי אסיף ופרופ’ יעל מוריה מהפקולטה לארכיטקטורה ואדר’ ורה צוברי מאגף בינוי ותחזוקה. הצוות כולל חברי סגל אקדמי, סטודנטים ויועצים בתחומי התחבורה, האקולוגיה, שיתוף ציבור, השימור ועוד. צוות התכנון מגבש את אופי הבניה בקמפוס, ועוסק גם בתנועה ובתחבורה, בתאורה, בשילוט, במרחבים הציבוריים, ובהיבטי הנוף והעיצוב של המרחב הציבורי. הצוות הגדול מאפשר דיון עמוק בסוגיות השונות שעולות ומעודד העלאה של רעיונות חדשים.
מטרת התכנון להתאים את הקמפוס לצרכים האקדמאיים של המאה ה – 21, על היבטיהם השונים, במרחבי לימוד פורמאליים ובלתי פורמאליים, לקלוט טכנולוגיות חדשות של לימוד ומחקר וגם של תכנון, פיתוח ובניה. התכניות שמות דגש, בין השאר, על פיתוח המעונות וחיי חברה ופנאי עשירים בקמפוס ועל בנית איכות החוסכת אנרגיה ומים.
הנכם מוזמנים לקרוא על פרויקט “מותחים קו” בהתרחש בסוף חודש מרץ בטכניון. במשך שלושה ימים רצופים ביצע הקולקטיב MAMAZA פעולה אמנותית המבקשת לחבר, לחשוב ולבדוק את המרחב הטכניוני ואת האופן בו הוא נחווה ומורגש מזווית ייחודית ואחרת – הזווית האמנותית. זאת באמצעות העברת קו פיזי, אדום, לאורך שני קילומטרים, החוצה את הטכניון ממזרח למערב, ומחבר, באופן סמלי, בין חיפה ונשר. מרתק ביותר!
בין התאריכים 29 – 31 במרץ יארח הטכניון את חברי קבוצת MaMaZa, קבוצת אמנים בינלאומית, שתבצע בטכניון פעולה אמנותית המבקשת לחבר, לחשוב ולבדוק את המרחב הטכניוני, האופן בו הוא נחווה ומורגש:
ASINGELINE, an enacted thought.
בעוד שלרוב קו אדום מסמן יצירת גבולות, חלוקה והפרדה, ASINGELINE מבקש לחבר אנשים, מקומות וחוויות בטכניון, לייצר דיאלוג ושיחה על החוויות היומיומיות, האישיות והמשתנות בקמפוס של אנשים שונים החולקים את אותו המרחב. זאת, באמצעות העברת קו פיזי, אדום, שיחצה את הטכניון מצפון לדרום. מאחר ומדובר בקו ישר, הוא מחייב מחשבה יצירתית ושיתוף פעולה כך שיוכל לעבור ביער, במשרדים, במעונות ובפקולטות השונות, דרך גדרות, קירות, כבישים ומכשולים שונים בדרך.
הנכם מוזמנים לעקוב אחרי הקו האדום במרחב במהלך שלושת הימים בין השעות 10:00-17:00 ולראות חומרים דוקומנטריים מהעברת הקו במקומות אחרים בעולם בגלריית פ.ק.ה בפקולטה לארכיטקטורה.
הפעולה תתבצע במסגרת הפעולות והעשייה של צוות הכנת תכנית האב ומתאר של קריית הטכניון, במטרה ללמוד על החיים בקמפוס בצורה קצת אחרת. נשמח להשתתפותכם הפעילה בפעולה.
ביום שני 30.3 בשעה 17:00 יתקיים שיח גלריה עם חברי קבוצת האמנים בגלריית פ.ק.ה בקומה 2 בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
מחכים לראותכם,
צוות תכנית אב ומתאר
לפרטים נוספים ניתן לפנות לקארין גל – 0526466001
הנכם מוזמנים לסדנת מחקר של הקרן הלאומית למדע בנושא פערים חברתיים בסביבות מקדמות בריאות אשר תתקיים בתאריכים 9-11 ביוני 2015.
להרשמה (נא לציין מס’ ימי השתתפות): mliberzon@univ.haifa.ac.il
פרסומן של מיכל מטרני וארזה צ’רצ’מן אשר בודק כיצד תושבים תופסים צפיפות מגורים ומנסה לזהות את הגורמים התכנוניים שעשויים לשפר את שביעות רצונם של התושבים בשכונות הבנויות.
אתם מוזמנים לקרוא את התקציר של מחקרם החדש של אלתרמן רחל ומועלם ניר…
המחקר מזהה את המורשת הבנויה כנושא המרכז סביבו קונפליקטים רבים. בעת שמקודמים פרויקטים לשימור המורשת הבנויה, נוצר תכופות מגוון רחב של מתחים בין יזמים לרשויות, בין בעלים, ובין שכנים ליזמים. המחקר שם לעצמו מטרה לחקור קונפליקטים מסוג זה ב-3 מדינות: ישראל, אנגליה ואורגון שבארצות הברית, תוך השוואתן. יותר מ-200 סכסוכי שימור נלמדו תוך הסתייעות בפלטפורמה דומה: טריבונלים תכנוניים- מוסדות ערר כעין שיפוטיים אשר מוסמכים לדון במחלוקות תכנוניות.
הניתוח שבוצע הינו כמותני ואיכותני גם יחד, השוואתי ומגשש. הוא נועד לענות על השאלה מהם השיקולים בהם עושים שימוש הטריבונלים התכנוניים בעת שעולות בפניהן מחלוקות שעניינן שימור היסטורי? בואו לקרוא את ההמשך>>