תהליכי סינרגיה במערכות חדשנות אזוריות עתירות ידע

Synergies in Science-based Regional Innovation Systems (RIS)

אמנון פרנקל וטלי-נוי הינדי

יצירת חדשנות טכנולוגית וידע הם גורמי מפתח בתהליך הצמיחה הכלכלית של מדינה ושל אזורים בתוכה. כיום קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ואנשי שדה שמדיניות ממסדית ממוקדת לעידוד חדשנות וטכנולוגיה יוצרת תנאים הכרחיים המאפשרים צמיחה כלכלית בת קיימא עבור מדינות ואזורים (Malecki, 1991; OECD, 2005; Gets and Segal, 2008).

עבודות רבות הצביעו על קיומה של “מערכת חדשנות” המהווה את מכלול המשאבים, הידע, היכולות והתשומות המרוכזים במקום גיאוגרפי מסוים, ובה פועלות פירמות רבות להן יחסים פנימיים התורמים לקידום תהליך חדשנות הדדי ודינאמיLundvall, 1992; Nelson, 1993; Braczyk, Cooke and) Heidenreich, 1998).

תהליך החדשנות עצמו ניזון מתהליך התקבצות (Clustering) של מוסדות ופירמות בעלי אופי דומה ומהסינרגיה הנוצרת מהזיקות שבין המוסדות, פירמות והרשתות שביניהםFeldman and Florida,) 1994). זו תפיסה מבוססת תשתיות והיא שונה מתפיסות קודמות שהתבססו בעיקר על יתרונות הפירמה
DeBresson and Amesse, 1992; Acs, Audretsch and Feldman,1992; (Feldman and Florida), 1994; Jaffe, 1998.

חוקרים רבים ניסו לזהות את המרכיבים העיקריים הנמצאים בבסיס החדשנות ולהבין את השפעתם על תהליך היווצרותהShumpeter, 1942; Landes, 1969; Rosenberg, 1972; Kline & Rosenberg,) (1987; Mokyr, 1990; Malecki, 1991. מחקר זה משתייך לגוף הידע החוקר את השפעתה של כלכלת האגלומרציה (Agglomeration) על התפתחותה של חדשנות טכנולוגית וצמיחה כלכלית אזוריתBarro) and Sala-i Martin, 1991; 1992; 1995; Bar-El and Benyehuda, 2000: ;Fujita and Hu, 2001; (Fujita and Thisse, 2002; McCann and Shefer, 2004; Li and Hu, 2008.

לאחרונה העמיק החקר במערכות חדשנות אזוריות (RIS) בטענה שהמימד האזורי הוא מפתח קריטי להבנת התחוםCooke, 1992; Cooke et al., 2000, 2004; Doloreux, 2002; Asheim and Gertler,) 2005; Sternberg, 2007). גישה זו התפתחה לאור העובדה שאזורים נבדלים זה מזה בהתמחות התעשייתית שלהם ובביצועי חדשנות. בנוסף לכך, הוכח בספרות, שזליגת ידע, לעיתים קרובות תחומה במרחב והעברת ידע ראשוני וחלקי (Tacit) באופן מתמיד הוא תהליך שמושפע מההיבט המרחבי. יתרה מכך, התבססה התובנה שחילופי הידע תובעים קשרים אישיים הדוקים מבוססי-אמון המעוגנים בקרבה גיאוגרפית ( Storper, 1997 ; Morgan, 2004).

ביצועים ברמה גבוהה של תהליכי חדשנות תלויים במשתנים פנימיים וחיצוניים לפירמה. המשתנים הפנימיים כוללים מיומנויות (competencies) פנימיות, ויכולות (Capabilities) לקיים תהליכי למידה, איסוף מידע ותהליכי אינטגרציה של ידע (Von Tunzelman and Wang, 2003). יכולות אלה יכולות לנבוע גם מתהליכי למידה מקומיים שהם חלק ממערכת חדשנות אזוריתVon Tunzelman, 2009;) Iammarino and McCann, 2012). המשתנים החיצוניים לפירמה המכונים גם משתני הסביבה החדשנית ((“Local Innovation Milieu” כוללים את רמת החדשנות באזור שניזון מרמות שיתופי הפעולה בין החברות באזור ויכולתן לנצל תהליכים כלכליים ברמה המקומיתCamagni, 1995; Shefer and) Frenkel, 1998).

מהספרות עולה כי ניתן לאפיין חמישה סוגים של קרבה (Proximity)ׂ במערכת חדשנות: קרבה קוגניטיבית, ארגונית, מוסדית, חברתית וגיאוגרפיתBoschma, 2005; Torre, 2008; Boschma and) Broekel, 2012) להם השפעות שונות, חיוביות ושליליות, על שיתופי פעולה, תהליכי סינרגיה ויצירת רשתות במערכות של חדשנות אזוריות. אולם, גוף הידע העוסק בקשרים שבין סוגי קרבה שונים ודינאמיקה של יצירת רשתות הם תחומי מחקר חדשים יחסית למרות העיסוק הנרחב בדינאמיקה של יצירת רשתות מזה כשני עשורים (Freeman, 1991; Powell et al, 1996; Hagedoom, 2002), ומידת השפעתם על היקף ורמת החדשנות הנוצרת באזור לא נחקרה דיה.

חקר תהליכי הסינרגיה בקרב תעשיות עתירות ידע והשפעתם על רמת החדשנות באזור יכולה לבסס המלצות מדיניות במטרה למקד את מדיניות הממשלה באסטרטגיות המתאימות ביותר לקידום רמת החדשנות והצמיחה.

מטרות המחקר

נושא המחקר המוצע, הוא אפיון וניתוח השפעת התהליכים הסינרגטיים בקרב תעשיות עתירות ידע על רמת החדשנות באזור. מטרתו הבסיסית של המחקר לבחון האם וכיצד עוצמות שונות של תהליכי סינרגיה משפיעות על רמת החדשנות האזורית. המחקר המוצע יציג מסגרת אנליטית שתאפשר להתמודד עם ארבע מטרות משנה עיקריות: (1) אפיון של תהליכים סינרגטיים במערכות חדשנות אזוריות וזיהוי מרכיביהן; ׁ(2) הערכת ההשפעה של קרבה גיאוגרפית וקוגניטיבית על קיומם ועוצמתם של תהליכים סינרגטיים בקרב תעשייה עתירת ידע; (3) הערכת השפעתם של תהליכים סינרגטיים בתעשייה עתירת הידע על רמת חדשנות אזורית; (4) בחינת תרומת המרכיבים השונים בתהליך הסינרגטי ו/או בתהליך הרישות להעלאת רמת החדשנות באזור.

מתודולוגיה

בשלב ראשון במחקר יתבצע מיפוי גיאוגרפי וקוגניטיבי של חברות עתירות הידע בישראל שמומנו על ידי קרנות הון סיכון, על בסיס מאגר הנתונים של IVC (Israel Venture Capital). המטרה במיפוי זה לזהות מקבצים (Clusters) של חברות עתירות ידע במרחב הישראלי. המיפוי יאפשר בחירה של 2-3 אזורים בהם ישנן דרגות שונות של קרבה קוגניטיבית ובהם יערך סקר במדגם של חברות הממוקמות באזורים אלו.

בשלב שני במחקר יתבצע סקר אינטרנטי כמותי, המכיל שאלות סגורות ופתוחות, יועבר לכל החברות באזורים הנדגמים. השאלונים יתמקדו בתחום שיתוף הפעולה, תהליכי סינרגיה ויצירת רשתות, באמצעות משתנים שונים לדוגמא: מספר שיתופי פעולה, מורכבות שיתופי הפעולה, הגורמים עימם משתפים פעולה (ספקים, לקוחות, מוסדות, אוניברסיטאות, מתחרים, יועצים), באיזה שלב בחיי המוצר מתקיים שיתוף הפעולה וכך הלאה. בנוסף, המחקר ינסה להעריך האם שיתופי הפעולה יצרו תהליכים סינרגטיים והאם מתקיים תיאום אזורי, באופן סדור, או שאינו סדור, ביחס לסדרי העדיפויות והמטרות הסקטוריאליות או האזוריות.