קואופרטיבים לדיור: ניתוח מודלים נבחרים מהעולם ויישומם בישראל

דיור הינו מושג מורכב, המשמש בעת ובעונה אחת הן זכות אדם בסיסית והן מוצר נדל”ני סחיר. מאפיינים אלו הופכים את הדיור לנושא המנקז אליו מפגש בין הגיונות סותרים ולזירת מאבק בין הכוחות השונים. הדיור משחק תפקיד חשוב בפילוח, ארגון וקיבוע של קבוצות בחברה כמעמדות, ומכאן שבכוחו לעצב את חייהם של אנשים, ביטחונם וחירותם. ככזה, ניתן להציע במסגרתו אפשרויות של מרד ואלטרנטיבות לסדר החברתי הקיים.

קואופרטיב דיור הינו ישות משפטית, המעגנת בעלות משותפת על נדל”ן. בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011 התעורר שיח חברתי-כלכלי, העוסק בחלקו בחשיבה על פתרונות קואופרטיביים כמענה לשיטה הכלכלית. עם זאת, הוא אינו כולל עיסוק משמעותי בפתרונות דיור קואופרטיביים, אף על פי שלמדינת ישראל היסטוריה ענפה של התארגנויות קואופרטיביות, בהן דיור קואופרטיבי. ברחבי העולם המערבי קואופרטיבים משמשים כצורת חזקה מקובלת לדיור; רבים מהם מצליחים ומשגשגים. נוכח המשך עליית מחירי הדיור בארץ והתרחקותם מהישג ידם של רבים, מתחדדת היעדרותו של פתרון קואופרטיב הדיור בישראל.

מחקר זה בוחן מהם החסמים והאתגרים המקשים על קיומם של קואופרטיבים לדיור בישראל מבחינה משפטית, כלכלית תרבותית ופוליטית. לשם כך, יבחנו מודלים שונים של קואופרטיבים לדיור מהעולם ותיבדק האפשרות להתאימם לישראל. המחקר ישתמש בכלי מחקר שונים, ביניהם טיפולוגיה של מודלים קיימים, ראיונות בנויים-למחצה עם מומחים מתחומי המשפט, הכלכלה, התרבות והדיור וקבוצות מיקוד של דיירים פוטנציאליים על מנת לבחון את תפיסת הציבור כלפי הנושא, את התעניינותו, רצונותיו וצרכיו.

ככל התאגדות, קואופרטיב הדיור מספק לחבריו הזדמנות להרחיב את כוחם ושליטתם על חייהם וסביבת מגוריהם, על ידי איגום הכוח המשותף ויצירת שותפים למחשבה, לעשיה ולקבלת ההחלטות. הקואופרטיב משמש כבמת מפגש המאפשרת העמקת קשרים חברתיים וכינונה של קהילתיות אשר רבים חשים בחסרונה בערים.