אלתרמן רחל ומועלם ניר
המחקר מזהה את המורשת הבנויה כנושא המרכז סביבו קונפליקטים רבים. בעת שמקודמים פרויקטים לשימור המורשת הבנויה, נוצר תכופות מגוון רחב של מתחים בין יזמים לרשויות, בין בעלים, ובין שכנים ליזמים. המחקר שם לעצמו מטרה לחקור קונפליקטים מסוג זה ב-3 מדינות: ישראל, אנגליה ואורגון שבארצות הברית, תוך השוואתן. יותר מ-200 סכסוכי שימור נלמדו תוך הסתייעות בפלטפורמה דומה: טריבונלים תכנוניים- מוסדות ערר כעין שיפוטיים אשר מוסמכים לדון במחלוקות תכנוניות.
הניתוח שבוצע הינו כמותני ואיכותני גם יחד, השוואתי ומגשש. הוא נועד לענות על השאלה מהם השיקולים בהם עושים שימוש הטריבונלים התכנוניים בעת שעולות בפניהן מחלוקות שעניינן שימור היסטורי?
כדי לתת מענה על שאלת המחקר נבנתה מסגרת קונספטואלית לצורך ניתוח והשוואת הקונפליקטים בכל אחת מן המדינות הנבחרות. מסגרת זו מבוססת על מימדי הקונפליקט: חמישה עולמות תוכן סביבם עשויות להתנהל המחלוקות: המימד האדריכלי, התכנוני, החברתי, הכלכלי והקנייני. בכל אחד מן המימדים הללו בוחן המחקר את טעוני הבעד והנגד המקובלים בספרות בקשר עם שימור. טיעונים אלה ממופים ולפיהם בוצע ניתוח אמפירי של החלטות הטריבונלים.
כדי לאפשר את השוואת הקונפליקטים ב-3 המדינות, בוצע סקר רגולטורי ומוסדי מקיף בכל מדינה הכולל את החקיקה הקיימת, הפסיקה, המוסדות והמדיניות הרווחת בקשר עם שימור מבנים. סקר זה מהוה את המסד לבחינת הויכוחים המתגלעים בפני הטריבונלים.
מצאנו כי גוף הידע הקיים בתחום השימור ישים מאוד לניתוח והבנת קונפליקטים המתרחשים “בשטח”, במהלך היום-יום. הידע הקיים מכיל מגוון טיעונים והנחות כדי להצדיק או לנגח מדיניות שימור על ידי מקבלי החלטות. בהקשר זה מצאנו כי טיעונים אלה ניכרים גם בהחלטות של מוסדות שיפוטיים אשר עושים בהם שימוש בצורות שונות.
בנוסף, מזהה ומשווה המחקר מגוון רחב של תופעות העשויות לשמש בסיס למחקר המשך, וגם להבנה הקשרית של המתרחש בכל מדינה ומדינה. תופעות אלה נוגעות למגוון נושאים כגון מדיניות השימור השגורה, מעורבות המדינה בשימור, מידת ההתערבות של השלטון המרכזי בפעילות הרשויות המקומיות בנושא שימור היסטורי, דמיון ושוני בין המדינות בכל הקשור למספר הקונפליקטים, מיקומם, הצדדים המעורבים בהם, הצדדים המייצגים בהם, תוצאת ההליך וכן סוג המימדים (או הטיעונים) המשחקים תפקיד מפתח בסכסוכי שימור.