חכימה-קוניאק גילי , הלמר חגית ואסיף שמאי
צפיפות האוכלוסין והטכנולוגיות המתפתחות במהירות ותהליכי הגלובליזציה מחייבים ראייה מחודשת של האדם כחלק ממערכת אקולוגית וחברתית כוללת. המערכות האקולוגיות מספקות שירותים ותועלות תומכי חיים לרווחת האדם וקיומו והמגוון הביולוגי הוא זה שמספק את הבסיס להם. בהיותנו חלק אינטגראלי של הסביבה ושל המערכת האקולוגית, ככל שניטיב עמן, נשמר ואף נשפר את איכות חיינו ואת רווחתנו ונגן על עצם קיומינו.
מטרת המחקר לפתח כלי מעשי אשר ישלב את שירותי המערכת האקולוגית (שמ”א) בין שיקולי התכנון עוד בשלבים הראשונים של התכנון, ולתת למתכנן ולמקבלי ההחלטות כלי למדידת השפעת התכנון על שירותי המערכת האקולוגית. המטרה היא שהבחינה האינטגרטיבית של מכלול שירותי המערכת האקולוגית יהווה חלק מובנה בתהליך התכנון ותוכל לשמש ככלי סינרגטי המשלב בין האדם לסביבתו ומוביל לפיתוח בר-קיימא.
במחקר אנו מפתחים כלים שבוחנים את הקשר שבין המעשה התכנוני לבין השינויים בשמ”א. קשר זה מאפשר להעריך את השפעותיהן של חלופות תכנון על השמ”א, ועל ידי כך לבחור בחלופת התכנון המשיאה את התועלות מהסביבה. כלים אלה מאפשרים גם לשפר ולהתאים חלופה נבחרת כך שתשיג את מירב התועלות. בלב המחקר פיתוח כלים שמרכזים ומסנתזים הערכה איכותנית וכמותית של השירותים, לחיזוי העלויות והתועלות של השינויים במאזן שירותי המערכת האקולוגית. הכלים מתייחסים לסוגיות מורכבות: תועלות מרובות והשפעת טווח משתנה במרחב ובזמן. זאת, על פי סדרי עדיפויות שקופים של קבוצות של בעלי עניין שונים.
הכלי החדש נבחן על מקרה בוחן של תוכנית פיתוח באזור הכרמל. במקרה הבוחן מנוסה כלי הערכת המערכות האקולוגיות, מטריצת התועלות המרובות וגם שיתוף ציבור של בעלי העניין הספציפים באזור מקרה הבוחן.
כדי לקדם את המחקר לכיוון יישומי החל צוות המחקר לדון בכיווני ההמלצות הסופיות. להלן כמה מכיווני ההמלצות שהוצעו עד כה: 1- יצירת תשתית ידע ברמה הארצית שתיתן בסיס לבחינה ברמה הפרויקטאלית. 2- תשתית המידע והידע תכלול יצירת ‘קו הבסיס’. 3- הכלי החדש כולל מטריצה פתוחה שתתייחס בכל פעם לפרויקט ספציפי באופן עצמאי. מטריצה זו תכלול את ערכי השמ”א בחלופות התכנוניות השונות.