העיר צפת: בין ‘מרכזיות דתית’ ל’פריפריה מדינתית’

שני נגה ואהרון מירב (מנחה)

אחד מהמאפיינים הבולטים של ערי קודש היא עובדת היותן ערים מרכזיות. ערי קודש הן מוקד עליה לרגל וככאלו הן מהוות אבן שואבת מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית. ערי הקודש מחברות בין העולם הגשמי לעולם הרוחני ובכך יוצרות מקום ייחודי, המושך עולי רגל ותיירים כאחד. למרות האמור לעיל, במהלך שישים ושש שנות קיומה של מדינת ישראל חלה נסיגה משמעותית במעמדן של ערי הקודש. מערים מרכזיות הפכו ערי הקודש לערים פריפריאליות.

באמצעות מחקר בקרב קהילת חסידי ברסלב בעיר צפת, אני מציעה ניתוח ביקורתי על המושגים ‘מרכז’ ו’פריפריה’ ועל השימוש שנעשה בהם כדי להגדיר יחסים בין ערים במדינת ישראל. המחקר טוען כי על אף ש’מרכז’ ‘ופריפריה’ הן קטגוריות יחסיות ותלויות תרבות, הרי שניטל מהן אופיין היחסי והן הפכו לקטגוריות אובייקטיביות אשר חורצות ומשעתקות את מעמדן של ערים בישראל. מדידת ערי הקודש באמצעות פרמטרים, אשר שמים במרכז את שוק העבודה ואת ההשכלה האקדמאית-חילונית, מייצרת תמונת מצב של כישלון ושוליות עבור ערים אלו ונוטלת מהן את מרכזיותן, תכונתן העיקרית.

באמצעות שימוש בכלים ביקורתיים, בחנתי במחקר זה את מעמדן של ערי הקודש במדינת ישראל, המהוות בעת ובעונה אחת ‘מרכז דתי’ ו’פריפריה מדינתית’. במרכז המחקר עומדות שתי טענות מרכזיות, המוצגות בשני פרקי הממצאים: בפרק הממצאים הראשון מצאתי כי קהילת ברסלב בעיר עוסקת ב’עבודת המקום’ בשני מובניו של המושג: עבודה אמונית תורנית ועבודת מרחבית-עירונית. מחד גיסא משמרת ה’עבודה’ שמבצעים חסידי ברסלב המתגוררים בעיר את קדושתה ואת מרכזיותה הדתית של עיר הקודש ומאידך גיסא מעודדת אותה ‘עבודה’ עצמה, אשר אינה מתבצעת בשוק העבודה, את הפיכתה של עיר הקודש לעיר פריפריאלית ברמה המדינתית. זאת אומרת שהמרכזיות הדתית והפריפריאליות המדינתית של צפת אינם רכיבים סותרים המקיימים מתח ביניהם – אלא תהליכים המשפיעים זה על זה: ככל שעיר הקודש הופכת למרכזית יותר עבור הציבור המאמין, כך היא הופכת להיות פריפריאלית יותר בקנה המידה המדינתי.

בפרק הממצאים השני מצאתי כי חסידות ברסלב מקיימת קשרים הדוקים ומשמעותיים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם וכי מערכת קשרים זו מייצרת זהות צפתית, בקרב אותן קהילות. מצאתי כי ערי הקודש בכלל וצפת בפרט, בדומה ל’ערי עולם’, מקיימות קשרים אינטנסיביים, חוצי גבולות עם פרטים וקהילות. מכאן שבדומה ל’ערי עולם’, ניתן לבחון את מעמדה של צפת לא רק בגבולות מדינת הלאום אלא גם בזירה הגלובאלית. בדומה ל’עיר העולם’ גם צפת מעודדת תנועה ועלייה לרגל, גם היא נמצאת על רשת של חילופי כספים ורעיונות, גם היא מעניקה מעגל שייכות עוצמתי לתושביה וכמו ‘עיר עולם’ גם היא מהווה עיר מרכזית.

לתזה המלאה>>