שוורץ אסף וזמרוני חגית
השמירה על מסדרונות אקולוגיים המאפשרים תנועת בע”ח וצומח בין אזורים מוגנים היא חיונית לשמירה על מגוון ביולוגי. בהקשר זה, עמק חרוד הינו אזור בעל חשיבות. המרחב החקלאי אנושי בעמק, הכולל מטעים, גידולי שדה, בריכות דגים וחממות, מייצר נתק בין שני גושים טבעיים מרכזיים: הגליל והשומרון. בשנים האחרונות נבחנו חלופות לקישורם של שני הגושים במסדרונות אקולוגים והוצעו ממשקים לניהול הסביבה החקלאית על מנת לשפר את התפקוד שלה בתור מסדרון אקולוגי. למשל, שמירה על שולי שדות ודרכים, הפחתת ריסוס, העלאת מורכבות מבנית, מניעת סחף קרקע, חיזוק קשרי הקהילה לשטחים החקלאיים ועוד. ממשקים אלו ואחרים מיושמים באירופה כבר קרוב לשני עשורים כחלק מתוכנית חקלאות סביבתית. הניסיון המצטבר באירופה מלמד שהתוכניות מצליחות יותר כאשר הממשקים מיושמים באזורים בעלי חשיבות אקולוגית (למשל, עמק חרוד) וכן כאשר נערך תהליך של שיתוף והכוונה של החקלאים. מטרת המחקר היא לבחון את העמדות של החקלאים באזור עמק חרוד בנוגע לממשקים ליצירת מסדרון אקולוגי ולמקם את עמדותיהם לגבי התנאים שעשויים להגביל כמו גם לדרבן אותם לאמץ את הממשקים המוצעים. בכדי לבחון את עמדות החקלאים באופן מעמיק ורחב המחקר מאמץ מתודולוגיה רב תחומית המשלבת שיטות מחקר איכותניות וכמותניות, הכוללות: קבוצות מיקוד עם חקלאים, שאלונים עם תושבי העמק וראיונות אישיים עם חקלאים מעמק חרוד.
המחקר נערך בתמיכת קרן נקודת ח”ן – לקידום ערכי נוף וסביבה באזורים חקלאיים בישראל ובתמיכת רשות הטבע והגנים.