לירית מרגלית, רחל אלתרמן ⋅ 1998
בכל מקום שמופעלים בו שירותי ציבור, עולה השאלה כיצד משיגים את המימון הדרוש להקמת השירותים ולהפעלתם. בדרך כלל אין די באמצעים הפורמאליים המעוגנים בחוק כי לאפשר לרשויות המקומיות לספק לתושביהן את הרמה ואת האיכות הרצויה של שירותי הציבור. כדי לגשר על החסר במקורות מימון, החלו רשויות מקומיות רבות בישראל, כמו בארצות מערביות אחרות, לגבש פתרונות חדשניים המיועדים להעביר את נטל המימון של שירותי הציבור ליזמים באופן מלא או חלקי.
בספר זה מוצגים מימצאי מחקר שבדק את הסוגים והדפוסים השונים של נטלי פיתוח (פורמאליים ולא-פורמאליים) שהופעלו הלכה למעשה בארבע רשויות מקומיות הממוקמות באזורי הביקוש: ראשון לציון, חולון, רעננה, ומועצה אזורית עמק חפר. באחרונה בדקנו את הישוב הקהילתי בת-חפר, ואת המושבים השיתופיים שבמועצה האזורית עמק חפר. תמהיל הכלים השונה שמפעילה כל רשות ורשות נבחן על פי סדרה של אמות מידה, כגון צדק חלוקתי (מי משלם, כמה ולמה), השלכות לאיכות התיכנון העירוני, השפעות על איכות השירותים הציבוריים, והשלכות משוערות על ערכי קרקע.
בנוסף לכך מציג הספר סקירה בין-לאומית על הנושא, וכן סקירה של הבסיס המישפטי המתהווה בישראל. המסקנות וההמלצות המובאות בספר בדבר נטל המימון של שירותי ציבור מכוונות אל השלטון המרכזי, אל הרשויות המקומיות, אל וועדות התיכנון, ואל היזמים והמפתחים. תקוותנו היא, שהעשרת הידע של כל הצדדים בדבר הניסיון הבין-לאומי, המצב המשפטי בישראל וטווח הדרכים שבהן נוקטות רשויות מקומיות הלכה למעשה יוכלו לשכלל את רב-השיח בנושא זה- שהתלהט לאחרונה- הן במישור המקומי והן במישור הלאומי. כך ניתן יהיה לקבוע מוסגרות מועילות וצודקות של מטלות הנדרשות מהיזמים או בעלי הרכוש. שהרי היעד משותף לכל הצדדים- אספקה של שירותי ציבור לתושבי ישראל בהיקף והרמה הראוייה לחברה מפותחת במאה העשרים-ואחת.
טקסט מלא
מחקרים ופרסומים קשורים