הזכות שקמה על יוצרה, תביעות לפיצויים בגין נזקי תיכנון בישראל

שירה ברנד, רחל אלתרמן ⋅ 2010

חוק התיכנון והבנייה קובע כי בעלי זכות במקרקעין זכאים לפיצויים בגין פגיעה שנגרמה למקרקעין כתוצאה מתוכנית. זכות זו נקבעה על ידי המחוקק עוד בתקופת המנדט. ואולם, מאז ראשית שנות ה 90 חל גידול רב במיספר התביעות והיקפן הכספי הפך לנטל כבד על מוסדות התיכנון . כל הסדר משפטי המקנה זכות לפיצוי מכספי ציבור חשוף לשאלה מה היקף התביעות מעת לעת? האם הושג איזון סביר בין ההגנה על הפרטים מול משאבי הציבור? מאז שחוקק ההסדר לזכות לפיצויים על ידי שלטון המנדט הבריטי חלפו מספר דורות, אולם המדינה לא ערכה מעקב וניתוח שיטתי של היקף תביעות הפיצויים ומאפייניהן לאורך זמן. בעוד שלשון החוק נשארה בעיקרה קבועה, התוכן המשפטי שיצקה הפסיקה לזכות הפיצויים השתנה במשך השנים. מטרתו של מחקר זה להציב מראה אמפירית כמותית מול הזכות המשפטית לפיצויים בגין נזקי תיכנון . הספר בודק את התפתחות הדין והפסיקה והשפעתה על היקף התביעות. כן מדווח הספר על מחקר אמפירי בדבר מספר תביעות הפיצויים ומאפייניהן ובוחן השערות אודות משתנים מסבירים. השוואת מימצאי מחקר זה עם מחקר אודות תקופה קודמת מאששת את הטענה כי קיים גידול רב בהיקפן של תביעות הפיצויים ובסוגיהן. התפתחות זו מייצגת, ככל הניראה, לא רק שינויים בחוק אלא גם שינויים עמוקים בתפיסות כלכליות וחברתיות . הדיון והמימצאים המוצגים בספר זה, מהווים תרומה לשיח הציבורי הנוגע לזכות הפיצויים. זכות זו חשובה כיום יותר מתמיד, נוכח הרפורמה המתגבשת לחוק התיכנון והבנייה. הרפורמה המוצעת כוללת הצעה לצימצום הזכות לפיצויים על ניזקי תיכנון במטרתה להשיג איזון טוב יותר בין זכויות הקניין הפרטיות לבין הצרכים של פיתוח עירוני .

מחקרים ופרסומים קשורים