קבוצת מחקר סוציו-אקולוגית

קבוצת המחקר מתמקדת במחקר חברתי-אקולוגי בתיאוריה ובפרקטיקה. בנושאים הנוגעים לשירותי המערכת האקולוגית, שיח מדיניות חברתית-סביבתית, תפיסות נוף וטבע.
הקבוצה עוסקת בסוגיות הבאות-

תפיסות של טבע ונוף:
הנאה מהאסתטיקה של נופים היא אחד היתרונות התרבותיים העיקריים שמקבלים בני אדם ממערכות אקולוגיות. אנו לומדים כיצד תפיסות הנופים דומות בין פרטים לקבוצות, וכיצד הן משתנות. אנו מנסים להבין האם ניתן לקשר בין תפיסת הנוף ע"י בני האדם בהתאם לנטייתם לטבע ולסביבה ומשתנים דמוגרפיים אחרים, וכיצד באות לידי ביטוי השפעות תרבותיות. מחקר זה מתרחש בנופים מיוערים בישראל, כמו גם בהר הנגב הצחיח ומקומות שונים באירופה (כולל יערות בפינלנד וגן לאומי בסקוטלנד).

אקולוגיה חברתית בתאוריה ובפרקטיקה:
המחקר החברתי-אקולוגי הוא דינמי, וככזה הוא תהליך מתמשך. במחקר זה אנו שואלים כיצד תיאוריה סוציו-אקולוגית מיושמת הלכה למעשה, והאם היא מובילה למדיניות טובה יותר, למעורבות ציבורית חזקה יותר ולקיימות סביבתית. אנו בוחנים את השאלות הללו בפלטפורמות האירופיות ארוכות הטווח של מחקר חברתי-אקולוגי (LTSER) ובמקומות רבים ברחבי הארץ, כולל הר הנגב, אזור הכרמל הדרומי ובתוך תעשיית גידול הגפנים.

הערכת שירות מערכת אקולוגיים:
מחקרים אלה, הנערכים במסגרת רשת המחקר האקולוגי ארוך הטווח (LTER), ונתמכים על ידי קרנות מהאיחוד האירופי והאקדמיה הישראלית, מתמקדים באופן שבו בני האדם תופסים את שירותי המערכת האקולוגית שהם מקבלים מסביבתם הטבעית ואת השינויים במתן שירותי המערכת האקולוגית. אנו אוספים נתונים באמצעות ראיונות וסקרים של בעלי עניין בחלקים שונים של ישראל (הערבה הדרומית, ים המלח והנגב הצפוני) ובמקומות אחרים (צפון סקוטלנד – ראו את הבלוג שלנו) כדי להעריך אילו היבטים של הסביבה הטבעית הם החשובים ביותר בעיני אנשים, איך אנשים תופסים החוויה בטבע, ואיך סדרי העדיפויות שלהם באי לידי ביטוי עם מתן עדיפות של שירותי המערכת האקולוגית הנובעים ממחקרים אקולוגיים וכלכליים.

גידול האוכלוסייה ושיח מדיניות סביבתית:
גידול האוכלוסייה הוא נושא מרכזי עבור קובעי המדיניות בישראל לאורך ההיסטוריה ואף לפני קום המדינה. השפעות פוליטיות ודתיות יוצרות פרדיגמה חזקה פרו-ישראלית בחברה הישראלית, המסייעת לשמור על שיעור פריון גבוה יחסית, למרות רמת רווחה כלכלית גבוהה. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, עוד מהתקופה שקדמה להקמת המדינה, שואפים קובעי המדיניות ואחרים להרמוניה בין ההבנה המדעית שלהם בנושאי יחסי אוכלוסייה-סביבה לבין האידיאולוגיה והמטרות הפוליטיות שלהם. בכל שלב בהיסטוריה, ההקשר החברתי השפיע על שאלות המחקר, על פרשנות הנתונים ועל המלצות המדיניות שניתנו בהתאם. הבנת התפקיד של דת, תרבות ופוליטיקה על גידול האוכלוסייה ועל מדיניות סביבתית נשאר נושא מעניין ומעורר מחלוקת הדורש חקירה נוספת.

פרויקטים במסגרת Horizon 2020:
קבוצת המחקר משתתפת בשני פרויקטים של Horizon 2020 באירופה (2016-2019).
הראשון, eLTER האירופי מקדם רשת מחקר אירופאית למחקרים אקולוגיים ארוכי טווח אתרי ופלטפורמה באיכות גבוהה למחקרים סוציו-אקולוגיים. ד"ר אורנשטיין מעורב ביצירה וביישום מסגרת להערכת יעילות המחקר הסוציו-אקולוגי ברשת.
מידע נוסף על הפרויקט ניתן למצוא באתר>>

הפרויקט השני, EcoPotential, מקשר נתוני חישה מרחוק להערכת שירותי המערכות האקולוגיות באתרי מחקר ברחבי אירופה ובישראל, כולל מכתש רמון וסביבותיה.
בניית תשתית מחקרית כלל-אירופית: מעבר לעבודת המחקר, אורנשטיין עובד עם קבוצה גדולה של מדענים באירופה לבנות תשתית למחקר אקולוגי וסוציו-אקולוגי לטווח ארוך (European Long-Term Ecological Research Network). הוא מתמחה בהיבטים סוציו-אקולוגיים, וכן בבניית אסטרטגיה והערכה של התשתית האירופית.
מידע נוסף על eLTER ניתן למצוא באתר>>

לאתר קבוצת המחקר>>