השכונה הניסיונית-האינטגרטיבית בקריית גת: בין מדיניות דיור לחיי היומיום

English abstract following

ברעם נועה וקלוש רחל (מנחה)

מדיניות דיור בארץ ובעולם, מעבר להיותה כלי בידי הממשל לאספקת דיור ולרגולציה של שוק הדיור המקומי, משמשת את מדינות הלאום כאמצעי לקידום מטרות לאומיות בשטח אשר ברשותן. בנסיבות אלו סביבות המגורים הופכות לזירות פוליטיות, תרבותיות, חברתיות וכלכליות, בעלות השפעה ישירה על חיי היומיום של הדיירים.

גוף הידע המחקרי אודות הקשר בין מדיניות הדיור הלאומית לבין חיי היומיום של האזרחים מנתח את המתח בין השניים בקני מידה משתנים. מחד, השפעות רחבות של מדיניות דיור על קהילות ובודדים נבחנות בהקשר דיסציפלינרי, וחושפות תופעות חברתיות, כלכליות, פוליטיות וגאוגרפיות כגון ריבוד חברתי, הבניית זהויות ויחסי עדות. מאידך, כתיבה השואבת ממסורת המחקר האנתרופולוגי בוחנת סיפורי חיים של דיירים בשיכון הציבורי ועלולה לרמוז על השפעות מדיניות שיכון על חיי היומיום, אך אינה מתייחסת לניתוח סיפורי החיים על רקע מדיניות שיכון, תכנון ועיצוב סביבות מגורים, והקשר שלהם לחווית המגורים.

בשנים האחרונות ניתן להבחין בתזוזה של המוקד המחקרי בלימודי הדיור (Housing Studies) אל מעבר לחקר מדיניות ושווקים והפנייתו לשחקנים נוספים במערך הדיור, ביניהם הדיירים ועניין בידע הייחודי בו הם מחזיקים. כמו כן, נטען כי המתודולוגיה המחקרית הרווחת במחקרי דיור, אשר התבססה על שיטות ממדעי החברה (ניתוח שיח ביקורתי או שיטות מחקר כמותניות), אינה מתאימה עבור חקר פרקטיקות יומיום של דיירים. מחקרים חדשים השואפים לבחון תופעות בתחום הדיור "מלמטה", עושים שימוש במתודולוגיות מחקריות איכותניות אשר שמות דגש נרחב על הדיירים, בחירותיהם, ומחשבותיהם.

מחקר זה מבקש לבחון האם וכיצד מדיניות דיור לאומית באה לידי ביטוי בחיי היומיום של דיירי השיכון הציבורי, דרך התמקדות בנקודת המבט של הדיירים. לצורך כך המחקר נשען על ידע מקומי, אשר מחולץ באמצעות שיטות מחקר איכותניות הנותנות במה לעולמם הפנימי של הדיירים ולאופן בו הם חווים את סביבת המגורים.

מקרה המבחן אשר נבחר עבור המחקר היא השכונה הניסיונית האינטגרטיבית בקריית גת, הידועה כיום בשם שכונת גליקסון. שכונה זו נוסדה בתחילת שנות ה-60 כחלק מניסוי של משרד השיכון ליישם ידע תכנוני וסוציולוגי במטרה לממש את עקרון מיזוג הגלויות במסגרת מדיניות הדיור וליישמו באופן מיטבי דרך עיצוב סביבת המגורים. האופן בו מדיניות הדיור הלאומית באה לידי ביטוי בחיי היומיום של הדיירים נבחן באמצעות ניתוח אינטגרטיבי של גוף הידע המקומי עם גופי ידע נוספים המסייעים בפרשנות של סיפורי החיים של הדיירים: גוף הידע התכנוני והבנייתה של מדיניות דיור לאומית לאורך השנים; גוף הידע האדריכלי הבוחן את השתנות הסביבה הבנויה על ידי הדיירים והממסד כאחד דרך ניתוח מרחבי פיזי של פרקטיקות היומיום של הדיירים. המפגש של שלושת גופי הידע – מקומי, תכנוני, אדריכלי – יוצר תשתית לדיון על משמעותה של מדיניות הדיור הלאומית בחיי היומיום של תושבי השכונה.

The experimental Integrative Habitation Unit in Kiryat Gat- From Housing Policy to Everyday Life

Noa Bar-Am and Kallus Rachel (Advisor)

In Israel and the world, National Housing policy is used by sovereign states not only as a tool for housing provision and regulation, but also as means to promote the state's national goals in the land it occupies. Under these circumstances, residential environments become political, cultural, social and economic arenas that have a significant impact on everyday life.

Current writings regarding the link between the national housing policy and the lived experience of the dwellers analyze the tension between the two in different scales. On one hand, housing policies’ effects on the community at large is examined in a disciplinary context (sociological, geographic, economic, and political), in order to expose phenomena such as ethnic segregation, social mobility, and inequality. On the other hand, life stories of inhabitants in the public housing may indicate how lived experience is determined by housing policies, although the later rarely involves a deep historical analysis of housing policies over time.

Research focus in housing studies has shifted in the last years beyond policy and market research. More studies now examine other aspects of housing, including the residents, and the unique knowledge they possess. Moreover, the common research methodology in housing studies, which is based in the social science, is no longer considered appropriate for investigating everyday practices of residents. Several new studies use qualitative research methods in order to examine housing phenomena through the residents' eyes- their thoughts, choices and actions.

This research aims to reveal the meaning of national housing policy in the everyday lived experience of residents in public housing. The research relies on the residents' local knowledge, obtained using qualitative methods to enable an understanding of the meanings given to housing characteristics by the residents themselves.

The case study selected for the research is the experimental Integrative Habitation Unit in Kiryat Gat, known today as the Glikson neighborhood. This neighborhood was founded in the 60's as an experiment by the Ministry of housing to implement planning and sociological knowledge in order to fulfill the national goal of social integration (Mizug Galuyot) using residential environments. The meaning of housing policy in the lived experience of the inhabitants is examined in an integrative analysis of the local knowledge with other bodies of knowledge, assisted in the interpretation of life stories: Planning knowledge relating to the construction of the national housing policy, and architectural knowledge, relating to changes in the built environment. The integration these three bodies of knowledge suggests the meaning of housing policy to the lived experience of public housing residents.