עם שלם שי, איזנברג אפרת (מנחה) ופלאוט פנינה (מנחה)
המושג תחושת קהילתיות (Sense of Community) מקבל במה מחקרית הולכת וגוברת בשנים האחרונות. למרות שמקורו בחוגי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה, מתכנני ערים מפנימים יותר ויותר את המשמעויות של תחושת קהילתיות ביצירה של סביבת חיים איכותית. מחקרים קודמים הבליטו את היתרונות הרבים הגלומים בפיתוחה של תחושת קהילתיות, ביניהם צמצום הפשיעה, רווחה, השתתפות אזרחית ותחושת בטחון. פיתוחה של תחושת קהילתיות בישראל מקבלת משנה תוקף בחשיבותה לפיתוח חוסן אזרחי בעיתות משבר. הרשויות בישראל המעוניינות בשיפור תפקודן בעת מלחמה מפנות משאבים לחיזוק הקשרים בקהילה. תובנה זו התחדדה אחרי יכולת מוגבלת בסיוע לעורף במהלך מלחמת לבנון השנייה.
קהילות כוונה (Intentional Communities) בדמות גרעיני התיישבות הינה תופעה הצוברת תאוצה בישראל. דו”ח משרד הבינוי והשיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, “הערכת גרעיני התיישבות עירוניים” (2012), מעריך כ-140 גרעינים פעילים בפיזור ארצי. אלו הם צעירים אשר חוברים למען מטרה חברתית משותפת וקובעים את מקום מגוריהם יחד ברמת שיתוף זו או אחרת.
המחקר יאמץ מודל רווח לתחושת קהילתיות (McMillan & Chavis, 1986), אשר ישמש אבן בוחן ליכולת השפעתן של קהילות כוונה על תחושת קהילתיות ויעשה שימוש בשיטות מחקר איכותניות וכמותניות. המחקר יצור אתנוגרפיה של קהילות הכוונה הפועלות בשכונת הדר הכרמל בחיפה ויעשה שימוש באינפורמציה האתנוגרפית ליצירת מדד השפעה של התערבות קהילות הכוונה. באמצעות סקרים ייבדק מתאם בין השפעת קהילות הכוונה לתחושת הקהילתיות בשכונה.
מטרות המחקר הן בדיקת מתאם בין התערבות קהילות הכוונה לתחושת הקהילתיות. בנוסף, המחקר יתרום מסד ידע מחקרי על תחושת הקהילתיות וקהילות כוונה בישראל, ועל היכולת לכמתן. מתוך המידע שייצבר יגובשו המלצות על האפשרות להשיא את השפעתן החיובית של קהילות הכוונה העירוניות בשכונות מוחלשות.