פרנקל אמנון וזקס אביב
הזחילה העירונית הינה תופעה המתארת את דפוסי הפיתוח הפרבריים והבזבזניים שנלוו לתהליכי העיור והפיזור העירוני החל משנות החמישים של המאה שעברה. מזה עשרות שנים ניתן לתופעה זו דגש מחקרי רב, מתוקף היותה אוניברסלית, דינמית, חשובה ורבת היקף. בשנים האחרונות נחקרת הזחילה העירונית באמצעות גישת מחקר רב ממדית שתכליתה (בין היתר) זיהוי דפוסי הפיתוח השונים המזוהים עם התופעה. תוצריו של המחקר הרב ממדי מאפשרים להבדיל בין ביטוייה המגוונים של הזחילה העירונית, הקשר אל גורמים מסבירים שונים ולהתאימם אל אסטרטגיות ניהול מתאימות.
הזחילה החוץ-עירונית לעומת זאת, מתארת לרוב את דפוסי הפיתוח והשינוי של המרחב הכפרי, על רקע הגירתם של מתיישבים עירוניים רבים אל הכפר בעידן הנוכחי. תופעה גלובלית ונרחבת זו, אשר הולכת וצוברת תאוצה החל מסוף המאה שעברה בישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם המערבי, גורמת להשפעות ניכרות בתחומי החברה, הכלכלה והסביבה.
הזחילה העירונית והחוץ-עירונית נקשרות שתיהן עם תעוקת היוממות, עלייה בזיהום האוויר, פגיעה בבתי הגידול, יצירתם של פערים חברתיים וכלכליים במרחב ועוד. בדומה לזחילה העירונית, גם הזחילה החוץ-עירונית מתאפיינת במגוון של מימדי פיתוח שונים. עם זאת, רווחת ההסכמה כי מדובר בתופעה נבדלת. ההבדלים המייחדים את הזחילה החוץ-עירונית מתבטאים בגורמים לה, בדפוסי הפיתוח שלה וכן באופן השפעתה על המרחב ועל אוכלוסיותיו השונות. כך למשל נמצא, כי לעיתים רבות גורמת הזחילה החוץ-עירונית לקונפליקטים חברתיים עמוקים בקהילות הכפריות ושחלק מדפוסי הפיתוח שלה בזבזניים במיוחד. דפוסי פיתוח אלו נבדלים בצורתם מן הפיתוח הפרברי הרגיל, תוך שהם משנים את בסיסה הכלכלי של הקהילה הכפרית הוותיקה. עוד מצביעים החוקרים כי אסטרטגיות שונות אשר נועדו לבלום את הזחילה העירונית, הביאו לעיתים רבות להאצה של הזחילה החוץ-עירונית.
על אף השוני שבין שתי התופעות, טרם ניתן הדגש המחקרי המייחד את הזחילה החוץ עירונית כתופעה נבדלת וייחודית מחד גיסא, אך רב-ממדית ומגוונת מאידך גיסא. דגש זה נדרש בהתייחסות הן אל קנה המידה של הישוב הכפרי, הן אל מאפייני הפיתוח הייחודיים והרבים של התופעה והן אל כלל אזורי התרחשותה. מחקר זה עוסק במתן מענה להיבטים אלו, וזאת באמצעות מיסודה של גישת חקר רב מימדית, המשמשת להערכת עוצמתה ודפוסיה של הזחילה החוץ-עירונית בישראל לאורך זמן. במסגרת המחקר נעשה שימוש בעשרות מדדים שונים, המשמשים למדידתה של הזחילה החוץ-עירונית בישראל. מדדים אלו הופקו מתוך מסד נתונים רב-תקופתי הכולל שכבות ממ”ג המציגות את תכסית הקרקע של המרחב הכפרי משנות התשעים ועד לתקופתנו, לצידם של נתונים דמוגרפיים עוקבים. המדדים השונים מתייחסים אל שישה מימדים נפרדים של פיתוח: צפיפות; שימושי קרקע; נגישות לשטחים פתוחים; התפרשות מרחבית; קיטוע; והרכב דמוגרפי. תוצאות המדידה נבחנות ביחס למאפייניהם המגוונים של יישובי הכפר הישראליים, קהילותיהם וסביבתם הנופית. שילוב זה מכוון לסייע בהצבעה על פניו החדשות וההטרוגניות של הכפר הישראלי במאה ה-21.