יוסף ג’אברין
“מרחב סיכון” הינו מונח המסייע למתכננים וחוקרים גם יחד, לנתח סיכונים וקונפליקטים שעלולים להתעורר בתהליך התכנון. הגדרת המונח נובעת מהמונחים ביטחון וסיכון, והגדרתו של לפרבה לשילוש הקונספטואלי של מרחב. מרבחי סיכון הם נתפסים, נוצרים והם מרחבי מחייה עם רמות בטחון היכן שאנשים חשים חסרי הגנה או פגיעים כלכלית, חברתית, פוליטית, תרבותית או סביבתית. המרחב נוצר כתוצאה מהחיבור בין התפיסות והחיים בהם. מונח זה משמש לניתוח הקונפליקט הקיים בירושלים, בין קהילות יהודיות וערביות, על ידי איסוף נתונים וראיונות אישיים בשכונות השונות. המחקר עומד על כך שמדיניות תכנון ותוכניות הן בעלות כח ליצור מרחבים אורבניים של סיכון. המחקר מצביע על שיטות לרשות המתכננים, היכולות למנוע היווצרות של מרחב סיכון.