לימודי תכנון מבוססי קהילה בישראל: מצב קיים ואפשרויות לפיתוח עתידי

רחל קלוש ושלי חפץ

בבסיס המחקר עומדות שאלות יסוד לגבי תפקידו של המתכנן בישראל כבעל מימנויות מקצועיות לעבודה במציאות חברתית משתנה. שאלות אלו מתייחסות לתחום התכנון כשדה מקצועי וכדיסצפלינה אקדמית ולמסגרות ההוראה הקיימות והמועדפות לצורך הנחלת ידע עדכני המאפשר עבודה עם קהילות.

למחקר שתי פנים. מחד הוא בוחן את גישות הלימוד מבוססות הקהילה (community-based learning), כפי שהתפתחו בבתי ספר מובילים בעולם החל משנות השישים. מאידך הוא בוחן ואת ישימותן ואפשרויות מימושן של גישות אלו במסגרות הוראת התכנון בישראל.

בחינת מודלים של לימודי תכנון מבוססי קהילה בעולם מבוססת על סקר ספרות מקיף בנושא. בחינה של תוכניות לימוד תכנון ערים בישראל מבוססת על ניתוח מסמכים רלוונטיים, כגון ידיעונים, קטלוגים וסילבוסים מארבע התוכניות הקיימות היום לתכנון ערים בישראל: בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ועל ראיונות עומק עם גורמי מפתח הלוקחים חלק בתהליכי ההכשרה המקצועיים, כגון: ראשי התוכניות, מרכזי מחקר, מרצים וסטודנטים. התאמת הידע המוצע באמצעות תוכניות הלימוד למיומנויות המקצועיות הנדרשות בישראל נבחן באמצעות ראיונות עם גורמי מפתח בתחום המקצועי ובארגונים רלוונטיים בישראל, כגון: איגוד המתכננים, מינהל התכנון במשרד הפנים ומתכננים מן המגזר הציבורי והפרטי.

ממצאי המחקר יובילו למסקנות בדבר הידע והמיומנויות הנדרשים בעבודה תכנונית מול קהילה, הכלים להנחלתם ומידת ישמותם במציאות הישראלית.