אדריכלות נוף מדברית – עבודתו של שלמה אהרונסון באתרי קק”ל

נוי עדי, ליסובסקי נורית  (מנחה) ואורנשטיין דניאל (מנחה)

המחקר בוחן איזו צורה מקבלים היחסים בין אזרחי העיר במקרה הנדון הילדים לבין העיר בה הם חיים ופועלים, כיצד מערכת יחסים זו מקבלת ביטוי בתהליכים חינוכיים המתרחשים בגן ילדים קהילתי בעיר ת”א ? – גן השלום רח’ הושע 11 תל אביב.

 אדריכל הנוף שלמה אהרונסון הוא מאדריכלי הנוף הבולטים שפעלו בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים. עבודותיו זכו לפרסום ולפרסים בארץ ובעולם והשפיעו על דורות של מתכנני נוף ומקבלי החלטות. אהרונסון כתב על עבודתו, והציג בכנסים ובמאמרים את תפישתו התכנונית, אבל טרם נערך מחקר אקדמי הבוחן את פועלו, את תפישת התכנון שלו ואת השפעתו על הנוף הישראלי בראי השנים.

עבודתו של אהרונסון היא מקומית-ישראלית. היא מעוגנת בנופים המקומיים, וצומחת מתוך התרבות המקומית. שני אזורים גיאוגרפיים בהם פעל בולטים במיוחד: המדבר וההר- ירושלים והרי יהודה. מחקר זה יתמקד בנופי המדבר אותם עיצב אהרונסון ויבחן כיצד יישם בהם את תפישת התכנון שלו (“ההלכה”), ועד כמה הפרקטיקה (“המעשה”) השפיעה על עדכונה והתפתחותה של תפישה זו. המחקר יבדוק את ההנחה כי התפישה מזינה את הפרקטיקה שמזינה את התפישה.

מאמרים שנכתבו ע”י אהרונסון ואחרים מאפשרים לבחון את תפישת התכנון המדברית אותה גיבש מראשית דרכו ועד היום, האם וכיצד השתנתה. דיון במקרי בוחן מעבודתו של אהרונסון עבור הקרן הקיימת לישראל במדבר ידגים את יישום התפישה התכנונית בפועל, ויוכל להציע הסבר אפשרי לשינוי, אם היה כזה, במהלך השנים. הבנת ההקשר הפיסי, התרבותי והפוליטי שבו פעל אהרונסון וראיונות עמו ועם אחרים ישפכו אור נוסף על תפישות התכנון ועל העבודות שבוצעו.

מחקר היסטורי זה ירחיב את הידע הקיים על אחד מחשובי אדריכלי הנוף שפעלו בישראל ועל אדריכלות הנוף הישראלית בכלל, תוך מתן דגש על הייחוד בתכנון הנוף המדברי של מפעלי הקרן הקיימת – אשר שינויי אקלים, תהליכי מדבור ושינויים דמוגרפיים הופכים אותו לשדה ידע רלוונטי גם במקומות שאינם מדבריים.